מספר זוגי של מתירי נדרים
הרב דב קדרון
סנהדרין ג ע"א
אין בית דין שקול. לא יכול להיות שהרכב של דייני בית דין יהיה מספר זוגי, כי אם יחלקו הדעות בין שני החצאים לא תהיה הכרעה בדין.
נחלקו רבותינו האחרונים האם גם להתרת נדרים אסור שיהיה בית דין שקול.
בספר תשובות והנהגות (כרך ג סימן קסא) כתב שיש מדקדקין בהתרת נדרים בערב ראש השנה שיהיה בפני עשרה דוקא, אבל יש לצדד שאדרבה זהו קלקול, כי עכשיו זהו בית דין שקול שפסול אפילו להתרת נדרים, שהרי חז"ל לא חילקו, ובכל מקום שצריך בית דין צריך להיות שאינו שקול.
לעומת זאת בשו"ת אור לציון (חלק ד - הערות פרק א - דיני סליחות והתרת נדרים הערה ט) כתב שלעניין התרת נדרים אין חשש בזה, ואפשר לקחת ארבעה שיתירו הנדר, כי אין בדין התרת נדרים כל הדינים שיש בדין, כגון שמתירים נדרים בלילה, ועוד דברים שפסולים לעניין דין, ולכן יכולים ארבעה או עשרה או עשרים להתיר נדרים. ומסיק שכן המנהג, שלוקחים עשרה להתרת נדרים. עוד הוא כותב:
...וכאן יש לעורר, שפעמים שהרבה משתמטים מהתרת נדרים בטענת ונחנו מה, וחושבים שכדי להתיר צריך להיות גברא רבה, ובאמת שכמעט שכל אחד יכול לשבת להתרת נדרים, ומאידך ודאי שאין פחיתות כבוד לישב ולהתיר נדרים לציבור. ואדרבה מי שיושב להתיר הרי מקיים מצות עשה דאורייתא של עשיית חסד, (ראה בספר המצוות מצות עשה ח' ובפרק א' מהלכות דעות), ואילו העומד המבקש התרה ספק אם הועיל משהו לעצמו, שספק הוא אם יש עליו נדרים הצריכים התרה, ועל כן מן הראוי להשתדל ולא להמנע לשבת כשמבקשים ממנו.
