דיני ממונות בשלשה או באחד?

נושא:
בסוגיית הפתיחה לפרק ולמסכת נחלקו רבא ורב אחא בריה דרב איקא בנוגע לדיני ממונות: האם לפי דין תורה צריך שלשה דיינים או מספיק אחד? מחלוקת זו מבטאת תפיסות שונות של משפט.

שאלות תג"ל:
מהי הסברא, הרעיון, מאחורי הדעות השונות במחלוקת?

הסבר בדרך תג"ל:
רבא חושב שבכל סכסוך ממוני בין בני אדם- צריך מוסד ציבורי שהוא מעליהם, כדי שיתווך ביניהם וימצא פתרון למצב. השופטים הם אלהים במובן של בעלי סמכות, כדברי רש"י: "לשון שררה ורבנות". שלשה הם "מיני-ציבור" ויש להם סמכות על הצדדים המעורבים בדין. בית הדין הוא מוסד ציבורי שיש לו אחריות וסמכות לפתור סכסוכים ממוניים בתוך החברה.
רב אחא חושב אחרת. דעתו מבוססת על מדרש הפסוק "בצדק תשפוט עמיתך". הוא מבין שיש דין תורה, יש צדק.
וכל אחד שיודע את הצדק, את הדין, יכול לדון גם אם "רק" עמיתך. דיני ממונות הם הוראת ההלכה, כמו, לדוגמה, בהלכות שבת. המטרה היא להגיע לדין האמיתי והנכון לפי התורה.
עקרונית, כל אחד שיודע - יכול להורות מה אומרת התורה, מהי ההלכה. גם בעניני ממון, הצדק לפי התורה הוא ה"עניין". כל מי שיודע- יכול ללמד זאת.

מה אתה חושב?
לפי רב אחא: האם צריך שלשה מדין תורה בגזילות וחבלות וכדומה? למה?
מהי "נפקא מינה למעשה" במחלוקת ה"עיונית" על "דין תורה"?