מה בין שקר החן להבל היופי?
הרב דב קדרון
סנהדרין כ ע"א
בגמרא דורשים את הפסוק (משלי לא,ל): "שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי אִשָּׁה יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל" לגבי כמה עניינים.
המהר"ל (בחידושי אגדות) מבאר ש"חן" הוא גורם חיצוני שגורם לאשה להיראות יפה למרות שבאמת אינה יפה, ולכן הוא נקרא "שקר".
"יופי" הוא יופי אמיתי, אבל עדיין אינו עיקר, אלא רק המראה החיצוני, לכן הוא נקרא "הבל".
יראת ה' היא תכונה אמיתית פנימית שראוי להלל.
אחת הדרשות היא בקשר ללימוד התורה בדורות שונים: בימי משה היו עוסקים בתורה הרבה, אך אין זו ראיה שהיו חפצים בתורה, כי לא היה להם שדות וכרמים לעסוק בהם וגם לא חסר להם דבר כי היה להם מן, לכן העיסוק שלהם בתורה דומה לשקר החן. והבל היופי בימי יהושע, שהיו להם בתים מלאים כל טוב, לכן לא היה עיסוקם בתורה נחשב כדבר שרשי ומהותי, כי לא הקריבו מעצמם הרבה לשם כך. אבל בימי חזקיה לא היו להם טובות אלו והיו עוסקים בתורה, ועל זה שייך לומר: יראת ה' היא תתהלל.
באופן אחר: שקר החן זה דורו של משה ויהושע, והבל היופי זה דורו של חזקיה, כי באותם דורות אף על גב שלא היה להם כל כך טוב, לא היה להם דוחק, ולא היו צריכים למסירות נפש כדי לעסוק בתורה, אבל דורו של רבי יהודה בר אילעי שהיו עניים, וששה תלמידים היו מתכסים בטלית אחד ובכל זאת היו עוסקים בתורה - זוהי יראת שמים שלימה, כי הייתה תורתם מחמת יראת שמים, ויראת שמים היא עיקר הכל.
