יישום הלכות עדות ביציאת מצרים
הרב דב קדרון
סנהדרין מ ע"א
השפת אמת (מובא באמרי אמת ויקרא ימים ראשונים של פסח שנה תרעא) אמר שעם ישראל ויציאתו ממצרים זוהי העדות הגדולה על מציאותו והשגחתו של הקב"ה בעולם, ויש כמה עניינים בעדות זו שמתאימים למה שנאמר בהלכות עדות.
כאשר עדים באים לבית הדין היו בודקין אותן בשבע חקירות לגבי מקום וזמן העדות: באיזה חודש, באיזה יום, באיזה מקום, וכך גם ביציאת מצרים נאמר (בתחילת ספר במדבר): "וידבר ה' אל משה במדבר סיני וכו'", ונזכר בפירוש באיזה יום באיזה מקום באיזה חודש וכו'.
מלבד החקירות לגבי הזמן והמקום, פוסק הרמב"ם (עדות א,ו):
ועוד מרבין לבדוק העדים בדברים שאינן עיקר בעדות ואינה תלויה בהם, והם הנקראים בדיקות וכל המרבה בבדיקות הרי זה משובח.
וכאן גם כן בקשר ליציאת עם ישראל ממצרים נאמר: "וכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח".
בקשר לבדיקות (שלא כמו לגבי החקירות) ההלכה היא שאם אחד העדים אומר: "איני יודע", העדות קיימת, וכאן גם כן בעניין יציאת מצרים: "ושאינו יודע לשאול את פתח לו", אף שאינו יודע, האמת נחשבת עד בפני עצמו, כי ישראל בעצמם הם עדות.
