|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
שנעשה בשרו כראשי לפתות - לפת
"אמר רבי יוחנן: תוקפו של יוסף ענוותנותו של בועז, תוקפו של בועז ענוותנותו של פלטי בן ליש. תוקפו של יוסף ענוותנותו של בועז דכתיב ויהי בחצי לילה ויחרד האיש וילפת. מאי וילפת? אמר רב שנעשה בשרו כראשי לפתות" (סנהדרין, יט ע"ב).פירוש: אמר ר' יוחנן: מה שהוא תוקפו של יוסף, כלומר, הדבר הגדול המסופר בכתוב בשבחו של יוסף הוא ענוותנותו של בועז, כלומר, דבר שאין נחשב לגבי בועז, ומה שהוא תוקפו וחשיבותו של בועז הוא ענוותנותו של פלטי בן ליש, שגדול היה ממנו במעלת הפרישות. והיכן מצינו שבאותו דבר שהוא תוקפו של יוסף הוא ענוותנותו של בועז? דכתיב [שנאמר] בבועז "ויהי בחצי הלילה ויחרד האיש וילפת והנה אשה שוכבת מרגלותיו" (רות ג, ח). מאי [מה פירוש] "וילפת"? אמר רב: שנעשה בשרו (אברו) כראשי לפתות (שנתקשה מפני התאוה), ואף על פי שפנויה היתה והיתה עימו במיטה אחת פרש ממנה ולא בא עליה, ואילו ביוסף אשת פוטיפר אשת איש היתה ולא היתה עימו יחד (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: לפת שם באנגלית: Turnip שם מדעי: Brassica rapa
ראו במאמר "כבשר בראשי לפתות" (חולין, צט ע"ב). לקריאה הקש/י כאן.
לנושאים נוספים העוסקים בלפת - הקישו כאן.
"ראש לפת" לשיטת התוס' צילם: thebittenword.com
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
|
