מגבת פורים לפורים
בבא מציעא עח ע"ב
"מגבת פורים - לפורים".
נאמר בפרשת שקלים: (שמות ל, טז) וְלָקַחְתָּ אֶת כֶּסֶף הַכִּפֻּרִים מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנָתַתָּ אֹתוֹ עַל־עֲבֹדַ֖ת אֹהֶל מוֹעֵד.
הביטוי עַל־עֲבֹדַ֖ת מוטעם בטיפחא שהוא טעם מפסיק, זהו מבנה הראוי לגעיא כבידה במילה על. געיא כבידה מסומנת במתג ומאריכה את השמעת התנועה. חסרון הגעיא פה הוא יוצא מן הכלל.
איזה טעם יש לחסרון טעם הגעיא?
למילה "על" יש שני פירושים:
א. על ממש, כגון (דברים ו, ח) לְאוֹת עַל יָדֶךָ; (דברים ו, ט) עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ.
ב. על יד, בסמוך, כגון (במדבר לג, מט) וַיַּחֲנוּ עַל הַיַּרְדֵּן; (במדבר יג, כט) וְהַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב עַל הַיָּם [וְעַל יַד הַיַּרְדֵּן].
אבל כסף התרומה נתון רק לעבודת הקודש עצמה ממש, ולא לשום מטרה קרובה ליד. לכן אין לשהות כלל במילה "על" אלא לומר ברצף על-עבודת, לבל ישתמע כאילו פירוש "על" כמו "על יד" - למטרה אחרת, קרובה ככל שתהיה.
