הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים

ארס נחש בין שיניו

סנהדרין עח ע"א

 
"אמר רב אחא בר יעקב: כשתמצא לומר, לדברי רבי יהודה - ארס נחש בין שיניו הוא עומד, לפיכך: מכיש - בסייף, ונחש - פטור. לדברי חכמים - ארס נחש מעצמו הוא מקיא, לפיכך: נחש - בסקילה, והמכיש - פטור".

בספר קול אליהו הובאו דברי הגר"א: "יש לפרש על דרך רמז דהנה בתיבת "נחש" האות האמצעי הוא חי"ת, ולפניו ולאחריו הם אותיות ש"ן, וכמו כן "שטן" האות האמצעי הוא טי"ת והאותיות שלפניו ושלאחריו הם ג"כ ש"ן, וכשתצטרף אות אמצעי של שטן עם אות האמצעי של נחש עולה חט, וזהו שאמר ארס נחש ר"ל הארס של נחש הקדמוני היינו החטא בין שיניו הוא עומד ר"ל בין ב' שן הללו. (ש"ח דף י"ג)".

וקשה, לכאורה אלו דברי רבי יהודה בלבד, ומדוע חלקו עליו חכמים, והלכה כמותם?
אלא שהרי חכמים לא חלקו על כך שהארס בין שיניו, אלא רק על כך ששם הוא עומד ונח. סוברים הם שארס נחש מעצמו הוא מקיא, אך כשמקיאו, מקיאו אל בין שיניו. ורמז הגר"א במקומו עומד.

על עצם הדרשה יש לשאול למה לא הוזכרה גם האות 'א' שבמילה 'חטא'?
אלא שכתב הרמ"א בהלכות ראש השנה: (שו"ע או"ח תקפג, ב) "יש מדקדקים שלא לאכול אגוזים, שאגוז בגימטריא חטא". והרי אגוז בגימטריא 17, ואילו חטא בגימטריא 18. מכאן שעיקר המילה 'חטא' נדרשת בלא ה'א' שבסופה.
ועוד יש לומר שגם האל"ף נמצאת, בכתוב (תהלים סח, יח) רֶכֶב אֱלֹקִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן. מהו שִׁנְאָן? פירשו המפרשים שאלו המלאכים. והלא אחד המלאכים הרי "הוא שטן, הוא יצר הרע, הוא מלאך המות" (בבא בתרא דף טז ע"א). ובין אותיות שי"ן ונו"ן שבראש וסוף שִׁנְאָן מצויה האל"ף של ה'חטא'.