עולא ורבה בר רב הונא
שבת קנז ע"ב
"עולא איקלע לבי ריש גלותא. חזייה לרבה בר רב הונא דיתיב באוונא דמיא, וקא משח ליה. אמר ליה: אימר דאמרי רבנן מדידה דמצוה, דלאו מצוה מי אמור? - אמר ליה: מתעסק בעלמא אנא".
יש מי שתמה מה ראה עולא לחשוד ברבה בר רב הונא ולגעור בו.
אמנם עולא מגדולי הדור היה ומצינו שלא חשש להתעמת עם בתו של ריש גלותא (ברכות דף נא ע"ב). דומה לו היה רב ששת, שהיה מוכיח ומתעמת עם אנשי ריש גלותא (עירובין יא ע"ב; גיטין סז ע"ב). וחשש עולא שגם מדידתו של רבה בר רב הונא היתה כדי להוכיחם על עשירותם ומרחצותיהם, והקשה לו בנחת על מעשיו.
אבל רבה בר רב הונא צעיר לימים היה וענוותן מאוד היה (מועד קטן כח ע"א). וכל ביאתו לבי ריש גלותא לא היתה אלא לכבדם (סוכה דף כו ע"א). ואת רחיצתו בבריכת המים ניצל לתרגל בעלמא חשבונות של עולם.
