כח הרבים / הרב אורי גמסון
חסידות על הדף
הוריות ו ע"א
אמר רב פפא: כי גמירי חטאת שמתו בעליה במיתה - הני מילי ביחיד, אבל לא בצבור, לפי שאין מיתה בצבור.
מהי העצה לשמר את עבודת ה' שלנו בקדושה?
סוג של 'ביטוח עבודת ה'', מופיע אצל רבי אברהם מרדכי, ה'אמרי אמת' מגור (אמרי אמת, סוכות תרפ"ז, ליל ב) המתבסס על דברי הגמרא בסוגייתנו "שאין מיתה בציבור".
כאשר יהודי שואל את עצמו מה גורם לו לנפילות, ל'מיתה' רוחנית, אומר האמרי אמת, התשובה לזה היא שזה משום שהוא איננו מבטל את עצמו לציבור.
כאשר אדם מבקש את קרבת ה', ומבקש לעלות ולהתעלות במדרגות הקדושה, הרי שהדרך לזה עוברת דרך הציבור, משום שכל ישראל הם קומה אחת שלימה, וכל אחד מעם ישראל משפיע באופן ישיר על חברו.
כך, שאדם שאיננו רואה את עבודת ה' שלו כחלק מהקולקטיב שנקרא עם ישראל, הרי שעבודת ה' שלו נושאת פגם מסוים, ומה הפלא שהוא יחווה נפילות.
מאידך, אדם שמעוניין לבטח את עבודת ה' שלו, ולראות שהיא איננה ניזוקה לחינם, יבטל את עצמו לציבור, ואז גם ישאב כח יתר לעבודה זו מן הציבור.
על בסיס רעיון זה הוא מפרש את הפסוק בתהילים (נה, יט) "פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי" – מיהו זה שמצליח להיפדות בשלום מן הקרב עם היצר, זהו זה שביטל את עצמו לרבים, ואז ממילא כח הרבים עומד לימינו במלחמה זו "כי ברבים היו עמדי".
