וְאִשָּׁה בְכָל אֵלֶּה לֹא מָצָאתִי
גיטין מה ע"א
"בנתיה דרב נחמן בחשן קדרא בידייהו. קשיא ליה לרב עיליש, כתיב: (קהלת ז, כח) אָדָם אֶחָד מֵאֶלֶף מָצָאתִי וְאִשָּׁה בְכָל אֵלֶּה לֹא מָצָאתִי, הא איכא בנתיה דרב נחמן?!".
במה התקשה רב עיליש, הרי בכמה מקומות מצינו שהוזכרו נשים צדקניות שבישראל, ואפילו שבע נביאות היו (מגילה דף יד ע"א).
אלא שאמרו במסכת סוטה דף יז ע"א: "דריש רבי עקיבא: איש ואשה, זכו - שכינה ביניהן, לא זכו - אש אוכלתן". הוי אומר שאהבתם ונאמנותם זה לזה היא המצילה מפגיעת האש. וביחוד מגן השלום בינם מפגיעת חום הקדרה, שכן אמרו במסכת ברכות דף נו ע"ב: "אמר רבי חנן, שלש שלומות הן: נהר, צפור, וקדרה... קדרה - דכתיב (ישעיהו כו, יב) ה' תִּשְׁפֹּת שָׁלוֹם לָנוּ". והוקשה לרב עיליש שהרי נאמנות כזו מצויה באיש להיותו מחוייב לרצות את אשתו בכל שעה כשטוענת: אֵיךְ תֹּאמַר אֲהַבְתִּיךְ וְלִבְּךָ אֵין אִתִּי (שופטים טז, טו), וחייב לעודדה ולומר לה שחפץ הוא בה בלבד, כִּי טוֹב יוֹם בַּחֲצֵרֶיךָ [=בַּחֲצֵרַיִךְ] מֵאָלֶף (תהלים פד, יא). זהו הפסוק הנוסף היחיד שבו המילה "מאלף", וזה פירוש: אָדָם אֶחָד מֵאֶלֶף מָצָאתִי. ולפיכך נקרא גבר, גבור הכובש את יצרו. אבל נשים פטורות ממידה זו, וְאִשָּׁה בְכָל אֵלֶּה לֹא מָצָאתִי, כי אדרבה אמרו במסכת יבמות דף קטז ע"א: "באומרת לבעלה גרשיני, כולהו נמי אמרו הכי!". ולפיכך תמוה כיצד נשמרות אלו מחום אש הקדרה! ולבסוף נוכח שאכן נאמנותן לבעליהן לא היתה מהמשובחות, וכל בחישותיהן לא היו אלא בכשפים.
