שלושת חלקי הזמן

הרב דב קדרון

סנהדרין ק ע"ב

אל תצר צרת מחר כי לא תדע מה ילד יום, שמא למחר איננו, ונמצא מצטער על עולם שאינו שלו.

הגר"א (מובא באבן שלמה תוספאה ביאורים פרק א אות ח) כתב שהזמן מתחלק לשלושה חלקים: עבר, עתיד, והווה.
שלושת החלקים הללו הם כנגד נפש, רוח ונשמה של האדם, שהם החלקים: הרוחני, הגשמי והמחבר ביניהם, הבאים לידי ביטוי: בראש, שהוא כנגד החלק הרוחני, הנשמה. בבטן, שהוא החלק המחבר בין הגשמי לרוחני, הרוח. ובחלק התחתון של האדם שהוא כנגד החלק הגשמי, הנפש.

העתיד הוא כנגד הנשמה, החלק הרוחני, וכמו שהראש הוא החלק הנכבד שבאדם, והולך ומתמעט (מחקרים מראים כי החל מגיל 20 לערך, המוח מאבד כ-50,000 עד 100,000 נוירונים ביום), כן הזמן, העתיד, הולך ומתמעט.

ההווה הוא כנגד הרוח, וכמו שהלב והרוח הוא עיקר האדם, כך כל מגמת הזמן אינה אלא בהווה, אבל העבר כבר עבר, ועל העתיד אמרו: אל תצר צרת מחר, ואין טעם לאדם לחשוב על העתיד כי איננו שלו.

העבר הוא כנגד הנפש, כי מה שהיה כבר היה, ואין טעם להתעמק במחשבה עליו, וכן הוא בנפש, שהיא מקור התאוות הגופניות, כמו שכתוב (דברים יב,כ): "כי תאוה נפשך לאכול בשר", שאין לחשוב עליו, כי הוא עולם שאינו שלו.

הוא מוסיף שהחיבור של כל הזמנים והחלקים הללו הוא בתורה.