טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

יומא חד נפק לשכור בזאי – בז ציידים 

"אמר ליה הקדוש ברוך הוא לדוד: עד מתי יהיה עון זה טמון בידך? על ידך נהרגה נוב עיר הכהנים, ועל ידך נטרד דואג האדומי, ועל ידך נהרגו שאול ושלשת בניו. רצונך - יכלו זרעך או תמסר ביד אויב? אמר לפניו: רבונו של עולם! מוטב אמסר ביד אויב, ולא יכלה זרעי. יומא חד נפק לשכור בזאי. אתא שטן ואידמי ליה כטביא, פתק ביה גירא ולא מטייה. משכיה עד דאמטייה לארץ פלשתים" (סנהדרין, צה ע"א).

פירוש: אמר ליה [לו] הקדוש ברוך הוא לדוד: עד מתי יהיה עון זה טמון בידך ולא תיענש עליו? הרי על ידך נהרגה נוב עיר הכהנים, ועל ידך נטרד מן העולם הבא דואג האדומי, ועל ידך נהרגו שאול ושלשת בניו, שהרי דוד בבואו לנוב ובהטעותו את אחימלך הכהן גרם לכל השתלשלות הדברים, ואם כן צריך אתה להיענש, אלא שבידך לבחור את העונש, רצונך יכלו זרעך או תמסר ביד אויב? אמר לפניו: רבונו של עולם! מוטב אמסר ביד אויב ולא יכלה זרעי. יומא חד נפק לשכור בזאי [יום אחד יצא לצוד בסיוע העוף הדורס נץ], אתא [בא] השטן ואידמי ליה כטביא [ונדמה לו כצבי], פתק ביה גירא [זרק בו חץ] ולא מטייה [הגיעו]. משכיה [משכו] אחריו עד דאמטייה [שהביאו] לארץ פלשתים.(באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).

שם עברי: בז ציידים           שם באנגלית: Saker Falcon           שם מדעי: Falco cherrug

שם נרדף במקורות: שכר בזאי


נושא מרכזי: מה משמעות הביטוי "לשכור בזאי"?


הערוך (ערך "שכרבזאי") פירש: "... יומא חד נפק לשכר בזאי אתא שטן אידמי ליה כטביא. פירוש שכר רשת כדכתיב כל עושה שכר אגמי נפש. ונץ בלשון ישמעאל באז כלומר לצוד חיות ועופות ברשת וכן עיין בערך זיירן". הערוך ציטט מספר ישעיהו (יט י'): "והיו שתתיה מדכאים כל עשי שכר אגמי נפש". בניגוד לערוך הרי שהפרשנים במקום מפרשים את המילה "שכר" כאילו נכתבה "סכר". למשל ב"מצודת ציון" נאמר: "שכר - ענין סתימה כמו ויסכרו מעיינות תהום (בראשית ח)". רש"י בסוגייתנו פירש: "שכר ביזאי - לשון פרסי, קריטא, לישנא אחרינא: כפר היא". המהרש"א (חידושי אגדות) פירש "דנפק לשכר ביזאי עיין ברש"י ובערוך בערך שכר פי' שכר מלשון רשת כמו שכר אגמי נפש וביזאי נץ בלשון ישמעאל כלומר לצוד חיות ועופות ע"ש". המהרש"א מייחס את פירושו גם לרש"י עובדה המחזקת את הסברא, המקובלת על מפרשים נוספים, שאין לגרוס "לשון פרסי קריטא" אלא "לשון פרסי קיניגיא". פירוש מילה זאת הוא לרדוף או לצוד(1).

בסוף הערך "שכרבזאי" הפנה הערוך את הלומד לערך "זיירן" שבו מתאר הערוך את סיפור הציד כבזיירות, כלומר שימוש בעוף דורס מאולף לצורך לכידת בעלי חיים, שאיננה מבוססת על שימוש ברשתות. השם בזיירות נגזר משמו של העוף הדורס בז וכנראה מדובר בשם גנרי לכלל העופות הדורסים. סוג ציד זה מוזכר כבר בגמרא (שבת, צד ע"א) בדיון לגבי מכירת סוס לנכרי: "... כי אמר רבי יוחנן בסוס המיוחד לעופות. ומי איכא סוס המיוחד לעופות? אין, איכא דבי וייאדן"(2). מפרש רש"י: "דבי וייאדן - של ציידי עופות, שנותנין על הסוס עופות כשהן חיין, כגון נץ ומינו לצוד שאר עופות, ולא משרבטי נפשייהו דלא קשירי, והשתא נמי החי נושא את עצמו, ומשום הכי אמר ר' יוחנן: בן בתירא ור' נתן אמרו דבר אחד". ברוב עדי הנוסח מוחלפת האות "ו" ב"וייאדן" ב"ז" ובכתב יד אוקספורד נכתב "זייארין".

הערוך (ערך "זיירן") תיאר באופן מפורט את הבזיירות:

"ורב האיי גאון ז"ל היה שונה סוסא דבאזיירן וכך פירוש: הנץ וכיוצא בו שהמלכים צדין בהן עופות קורין אותו באז והאדם העוסק בהן קורין אותו בלשון פרסי באזייר ובזמן שהן יותר מאחד קורין אותן באזיירן. ויש להן סוסים מיוחדין לשאת העופות הדורסין הנקראים באז. ודחי רבא הא דתני בן בתירא מתיר בסוס לאו בסוס העומד לבני אדם הוא דהאי לדברי הכל מותר אלא בסוס העומד לתת עליו העופות כשהולכין לצייד כדי שלא ליגען לפרוח עד שיגיע למקום הציידין וכיון שמגיעין למקום מורידין אותן ומתירין ומפריחין אותן והולכין ודורסין וצדין. והן העופות כגון הנץ שנקרא באז".

ח. י קאהוט (ערך "שכר בזאי") סבר שמקור ביטוי זה הוא בפרסית (شكار باذ) ומשמעותו "צידת נץ" (Falkenjagd). לדעתו גרסת הגמרא שלפנינו (דפוס וילנה ודפוס ונציה) "לשכור" עדיפה על גרסת רוב עדי הנוסח בהם נכתב "שכר" ובלשונו "כי הוי"ו תשמש הברה ארוכה לעומת א' במלה פרסית שכאר". אגב, במקרה או אולי כתוצאה מקשר מסויים נקרא הדורס בז בשם صقر (saqr). בארצות ערב מקובל השימוש במין בז הציידים הנקרא בערבית صقر الغزال (saqr alghazal) שמתורגם לבז הצבי. מעניין לציין שגם בסיפור של דוד המלך מעורב בציד צבי. באנגלית בז הציידים נקרא Saker Falcon שם מקביל ל"שכר בזאי".
 

קשה שלא להתפעל מעדותו המפתיעה של הרא"ש על פרט ביוגרפי של רבינו תם. עדות זאת הובאה בעבודת הדוקטורט של הרב ד"ר אברהם ריינר, "רבינו תם ובני דורו: קשרים, השפעות ודרכי לימודו בתלמוד"(3). אלה הם דבריו(4):

"... רוב הידע הביוגרפי על ר"ת הגיע מעדויותיהם של תלמידיו שאגב שדיווחו על פסיקותיו והנהגותיו אפשרו לנו להציץ לחייו של ר"ת. על עדות מפתיעה שכזו העיר לי, לקראת סיום כתיבתו של חיבור זה, ש' עמנואל:

וכתב הרא"ש ז"ל בתוספותיו ששמע כי ר"ת היה עושה לנץ שלו כשהיה רוצה לאכול מצידתו צפרנים מכסף כמו מנעלים (= כדי למנוע מהנץ להטיל את הארס).

האמנם נהג ר"ת לצוד, כמנהג אבירי צרפת? דומה שקשה לפקפק באמינות התיאור, ועל פי דרכנו למדנו שר"ת בן צרפת היה, ודומה שלא רק בחכמת הצייד.

ספור זה משתלב היטב בדברי רש"י שהובאו לעיל ("... של ציידי עופות, שנותנין על הסוס עופות כשהן חיין, כגון נץ ומינו לצוד שאר עופות, ולא משרבטי נפשייהו דלא קשירי, והשתא נמי החי נושא את עצמו וכו'"). במבט ראשון קשה להבין כיצד בעלי החיים הניצודים אינם הופכים לטריפה או נהרגים בעת הדריסה אך שיטת הצייד של ר"ת מסבירה הכל. על "ארס" הנץ ראו במאמר "דרוסת הזאב בדקה ודרוסת ארי בגסה" (חולין, מב ע"א).
 

בז ציידים          צילם: DickDaniels

(1) לדוגמה: "עתיד גבריאל לעשות קניגיא עם לויתן" (בבא בתרא, עה ע"א). רשב"ם: "קניגיא - צידת חיות בקשת ורומח כל מיני צידה קרוי כן וכן בשחיטת חולין (דף ס:) וכי משה רבינו קניגי או בליסטרי היה".
(2) פירוש: "... כי [כאשר] אמר ר' יוחנן דבר זה התכוון לסוס המיוחד לנשיאת עופות. ושואלים: ומי איכא [והאם יש] סוס המיוחד לעופות? ומשיבים: אין, איכא דבי וייאדן [כן, יש סוס הנושא את בזי הציד]".
(3) הוגש לסינט האוניברסיטה העברית, אלול תשס"ב – אוגוסט 2002. עמ' 22.
(4) תודה לר' יוסי אביב"י שהביא לידיעתי את דברים אלו.

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.