להשפיע או להשקיע? / הרב אורי גמסון
חסידות על הדף
הוריות ט ע"א
אחרים אומרים: מנין שאם אין לו גדלהו משל אחיו? ת"ל: והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו, גדלהו מאחיו.
ללמוד לעצמי, או להשקיע זמן בלימוד עם אחרים?
מצד אחד, ללמוד עם אחרים זה חשוב, איך תתרבה תורה בעם ישראל אם לא יהיו מי שילמדו אותה לאחרים!? אבל מצד שני, הרי זה מגיע על חשבון הלימוד האישי שלי. אז מה מכריע את הכף?
תשובה מפתיעה מכיוון מעניין, מעניק לשאלה גדולה זו רבי יהושע העשיל ממוניסטעריטש (ילקוט יהושע, הוריות דף ט), בשמו של זקנו האדמו"ר רבי משולם זושא העשיל מזינקוב.
רמ"ז מזינקוב מסביר כי משמעותו הפנימית של הפסוק (שמות כז, כ) "ואתה תצווה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך", היא שהקב"ה מסביר למשה רבינו, שכמנהיגם של ישראל, אם הוא יצווה את בני ישראל, זאת אומרת יחבר אותם אליו, כי המילה "יצווה", נגזרת מהמילה "צוותא", זאת אומרת חיבור, אזי בני ישראל יקחו אליך שמן זית זך – פתאום תגלה שהחיבור הזה לעם, מוסיף בך שמן זית זך, שרומז על החכמה העליונה.
על בסיס דברים אלו של זקנו, ממשיך רבי יהושע העשיל את הרעיון גם לדברי הגמרא שלנו ואומר, שהמשמעות הפנימית של דברי הגמרא הללו היא, שאם רוצים למנות כהן גדול, מכיוון שיש לו זכות אבות, אבל העניין הוא שאין לו מספיק תוכן רוחני משל עצמו, אזי דואגים לחבר אליו תלמידים מבינים, ועצם החיבור הזה הוא זה שייצור את גדולתו של הכהן.
דברים אלו יכולים ללמד אותנו דבר גדול: כשמלמדים אחרים, לא מוותרים על המעלות שלנו, בדיוק ההיפך – כל השפעה לאדם אחר, אחר משפיעה עלינו פי כמה וכמה.
