גט דומה לממונות או נפשות?

הרב דב קדרון

מכות ו ע"א

תוספות (ד"ה שמואל) כותבים שכאשר בית דין דן בנתינת גט כריתות שבעל נותן לאשתו זה נחשב כדיני נפשות, שכן גט זה מתיר אשת איש שיש בה מיתת בית דין, לכן דיני העדות בגט הם כמו בדיני נפשות.

מטעם זה כתב בתשובת חתם סופר (אה"ע ח"ב סימן צג) שיש להקפיד שלא יהא בדייני גט מום, משום שגט הוא כדיני נפשות, ובדיינים בסנהדרין אסור שיהיה מום, ועניין זה כל כך חמור שגזרו שאף בעדי הגט לא יהא מום, וכן שלא יהא שום מום בדייני חליצה, וכל זה לדעת החתם סופר היא גזירה אטו דייני גט.

אולם בעל שו"ת מהרח"ש (אבן העזר סימן מב) כתב שמדברי הרבה ראשונים (סמ"ג והמרדכי בשם ר"ח והרשב"ט והרמב"ן והרשב"א והריב"ש) נראה שגיטין שווה לדיני ממונות.

עם זאת כתב בספר אלף כתב (ח"א אות פ, מובא פרדס יוסף החדש דברים כד,א):

הגאון ר' חיים צבי מאנהיימער ז"ל נהג להתענות ביום שסידר גט שהשי"ת יצילהו ממכשול בסידור הגט. זאת על פי תוספות (הנ"ל), שכתיבת גט הוי כדיני נפשות.

עוד כתב בספר הנ"ל (ח"א אות ד"ש): וסיפר לי דודי הגר"י הלוי פראגר זצ"ל, שכאשר דר בחדר אצל מר חמוהי המהר"ם שיק זלה"ה, ובעת שסידר מהר"ם שיק גט קראוהו להצטרף לבי עשרה. ובאשר היה דודי הגז"ל טרוד בלימודו, בא לחדר שסידרו הגט בלי כובע העליון, וציוה לו המהר"ם שיק שילבש כובע העליון, כי אמר כל בי עשרה שכינתא שריא, וצריך לזאת להיות מלובש בכבוד.