"ולו תהיה לאשה" גם כיום?
הרב דב קדרון
מכות טו ע"א
מצאנו בתורה שני עוברי עבירה שחייבים להיות נשואים לאשה שכלפיה עברו את העבירה, אם היא ואביה מעוניינים בכך: מוציא שם רע, שנאמר (דברים כב,יט): "וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה לֹא יוּכַל לְשַׁלְּחָהּ כָּל יָמָיו", ואונס, שנאמר (דברים כב,כט): "וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה תַּחַת אֲשֶׁר עִנָּהּ לֹא יוּכַל שַׁלְּחָהּ כָּל יָמָיו".
בגמרא מובאת ברייתא שעוסקת בדיניהם, והדוגמה שנזכרת בה היא של אונס. הנודע ביהודה (מהדורא תניינא - אבן העזר סימן קכט) תמה מדוע לא הזכירה הברייתא את הדוגמה של מוציא שם רע, שנזכרת קודם בפסוקי התורה, וביאר שהברייתא נשנית בימי התנאים שאחר חרבן הבית, והעדיפו לשנות דין הנוהג אז גם בימיהם, ואילו מוציא שם רע אין דינו נוהג אלא בפני הבית, כמבואר ברמב"ם, מפני שיש בו דיני נפשות.
רבים מהאחרונים דנו בשאלה האם מצוות אלו הן בגדר קנס, שנוהג רק על פי דיינים סמוכים ומי שמודה בו פטור ואינו נוהג כיום, או שאלו מצוות שאינן קנס.
ספר החינוך (מצווה תקנז) כותב בפירוש שגם כיום נוהגת מצווה זו של "ולו תהיה לאשה", אולם מלשון רש"י והטור יש שהבינו שלדעתם זהו קנס, שאינו נוהג כיום, וכן הבין בעל קובץ שיעורים (כתובות אות קכז) מדברי תוספות (כתובות לה,ב ד"ה לא) שהוא בכלל קנס שאינו נוהג בזמן הזה.
אולם הרדב"ז (שו"ת חלק א סימן יט) פסק למעשה גם בזמננו "במי שאנס נערה ואחר כך הודה... שכופין אותו וישא אותה". וכן פסק בעל שו"ת משה ידבר (הלכות אישות סימן א): "מה שחייבה תורה לישא האונס את אנוסתו אין דבר זה קנס, אלא מצות עשה של תורה", שנוהגת גם בזמן הזה.
