גליון "עלים לתרופה"
המו"ל: מכון "אור הצפון" דחסידי בעלזא - אנטווערפן, בלגיה
גליון אלף תס"ה מדור "עלי הדף"
מסכת מכות
דף יב ע"א
בענין "שלש טעויות עתיד שרו של רומי לטעות"
אמר ריש לקיש שלש טעיות עתיד שרו של רומי לטעות, דכתיב (ישעי' סג, א) "מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה", טועה שאינה קולטת אלא בצר והוא גולה לבצרה, טועה שאינה קולטת אלא שוגג והוא מזיד היה, טועה שאינה קולטת אלא אדם והוא מלאך הוא" (יב, א), וברש"י: "שרו של רומי - סמאל שיברח לבצרה, שבתחלה יפרע ממנו כשיגיע הקץ להחרב, כדכתיב (שם כד, כא) 'יפקוד ה' על צבא המרום במרום', ואחר כך על מלכי האדמה על האדמה".
מאמר זה הוא המקור למה שייסד הפייטן ר' שמעון הזקן בן ר' יצחק, דודו של רש"י (רש"י מזכירו במס' שבת פה: ד"ה בנוטה), בזמר "ברוך ה' יום יום" (נהוג לאמרו בתפוצות ישראל בסעודת צפרא דשבתא או בסעודה שלישית): "בבואו מאדום חמוץ בגדים, זבח לו בבצרה וטבח לו בבוגדים וגו', ראותו כי כן אדומי העוצר, יחשוב לו בבצרה תקלוט כבצר, ומלאך כאדם בתוכה ינצר, ומזיד כשוגג במקלט יעצר, אהבו את ה' כל חסידיו אמונים נוצר".
וידוע מה שכתוב ב'ישמח משה' (פר' וזאת הברכה ד"ה תורה צוה) אודות זמר זה, וז"ל: "ומן האמור פירשתי בזמירות של שבת קודש (כאשר קבלה בידינו שהזמירות שנתפשטו בישראל נאמרו ברוח הקודש): 'ראותו כי כן אדומי העוצר יחשוב לו בבצרה וגו', אהבו את ה' כל חסידיו אמונים נוצר', והוא מיוסד על מאמר חכמינו ז"ל 'ג' טעות עתיד שרו של אדום לטעות' כו', אבל יש להבין לענין מה יסדו זה בזמירות, וגם מה ענין הסמיכות לזה 'אהבו את ה' כל חסידיו' וכו', והנראה לומר, כי יש להבין, מאחר שאנו מזמרין זה מדי שבת בשבתו, והשטן הוא יצר הרע עומד ושומעו, באיזה אופן יתקיים מאמר חז"ל שעתיד הוא לטעות (=הלא גם הוא שומע את הדברים, וכבר נתברר לו הדבר לאמיתו, והיאך יטעה), ועל כרחך צריך לומר, על דרך שכתב הגאון, כי בשעת מתן תורה היה סיבה לשלחו לבל יהא שם (ראה שם שהביא מספר 'זרע יצחק' על המשניות (מכות פ"ג מט"ז) בשם "הגאון הגדול מוהר"ר יעקב מלובלין אביו של הגאון המפורסם מוהר"ר העשיל ז"ל", שבשעת מתן תורה סיבב הקב"ה שהשטן לא יהיה שם במעמד הר סיני, שלא יקטרג על בני ישראל מה שקבלו את התורה. יעו"ש)... כמו כן אני אומר, כי בעת שישראל מזמרין 'יחשוב לו בבצרה' כו', הנה סיבה מאת השי"ת לשלח את השטן היצר הרע לבל ישמע זאת, למען יתקיים מאמרם ז"ל כי עתיד לטעות, וידוע מה שפירש מהר"ש אלגאזי (לכאורה צ"ל מהר"ש אלקבץ, כי הדברים נמצאים בספרו 'אילת אהבים' על שיר השירים, כנ"ל. ראה 'ישמח משה המבואר' (ארה"ב תשע"ז) בהערות 'דרש משה' אות יב.) מקרא שכתוב (משלי ד, כג) 'מכל משמר נצור לבך כי ממנו תוצאת חיים', ענינו, 'מכל' מאסר של יצר הרע 'נצור לבך', שלא תהא הלב במאסר יצר הרע, כי 'ממנו' מהלב 'תוצאות חיים', פירוש, אהבה ויראה ודבקות בה' מקור החיים [ראה 'אילת אהבים' על שיר השירים (ד, יד): "שמעתי בקול מורי קדושים אשר בארץ המה, בפסוק 'מכל משמר נצר לבך' וכו', כי 'משמר' הוא שם לסוהר, כענין (בראשית מ, ג) 'ויתן אתם במשמר', אמר כי הלב הזה מטבעו לכסוף אלא הטוב והישר, אם לא יעיקהו היצר ויאספהו אל מכמרתו, ולכן אמר 'מכל משמר', מכל מיני מאסר, 'נצור לבך', ומכל דבר עבירה קלה או חמורה, כי אם ישאר בבחירתו ורשותו – 'ממנו תוצאות חיים', הוא מעצמו יעלה מעלה בית אל...", והיינו, כי בעת שאין האדם נשלט בידי יצר הרע, הריהו עולה מעצמו במעלות הקדושה, וזוכה ל"אהבה ויראה ודבקות בה' מקום החיים", וכוונת ה'ישמח משה' בהביאו דברים הללו, ללמדנו, כי בזמן אמירת הזמר האמור, שבו הקב"ה שולח השטן מאתנו, הוא זמן רצוי שבו נזכה ממילא לעלות במעלות הקדושה כראוי].
ומסיים ה'ישמח משה': "וזה שיסדו בזמירות מאמר חז"ל 'ראותו כי כן אדומי העוצר יחשוב לו בבצרה' וכו', ובודאי בשעה שמזמרין אותו, סיבה מאת ה' לשלוח את השטן הוא היצר הרע, וכיון שהוא איננו אז באותו שעה, הנה העת והעונה 'אהבו את ה' כל חסידיו', כי הוסר המונע והמעכב, כי 'אמונים נוצר', כלומר, מה שישראל מאמינים, 'נוצר' ה' שיתקיים כמאמר חז"ל, והיינו על כרחך בשלוח את היצר הרע באותו שעה, לכן אתה 'אהבו ה'' כאמור, וזה שיסדו אותו בזמירות והבן, וזה ענין נפלא בס"ד".
ובעומק הדבר, שנחשב השטן כהורג את הנפש, ושחיטתו לעתיד לבא (ראה סוכה נב.) תהיה מדין גואל הדם, והקב"ה כביכול נחשב עבורנו כגואל הדם, מן הנכון להביא דברי ה'אור החיים' הק' על הפסוקים בפר' שופטים (דברים יט, יא-יב): "וכי יהיה איש שונא לרעהו וארב לו וקם עליו והכהו נפש ומת ונס אל אחת הערים האל. ושלחו זקני עירו ולקחו אתו משם ונתנו אתו ביד גואל הדם ומת וגו'", וזל"ק: "פרשה זו רומזת מה שאמרו בגמרא מכות, 'שלשה טעיות עתיד שרו של אדום לטעות לעתיד לבא', ואחד מהם הוא שערי מקלט קולטות ההורג בשוגג והוא מזיד, וידוע כי שרו של אדום הוא ס"מ הוא שטן הוא יצר הרע, ועליו העיד הכתוב כאן ואמר 'כי יהיה איש שונא', כי אין שונא לאדם כיצרו הרע, והוא מקור השנאה. 'לרעהו', כי הוא מראה ריעות לכל, כי לטובתם מיעצם, והוא שונא לו ומבקש רעתו בדרך אהבה וריעות, 'וארב' - שאורב לו להחטיאו, כי יש לך לדעת שעבירה ראשונה שעושה האדם אינו עושה אלא כשגגה, ובזה מוצא היצר שער ליכנס לנפש... גם מסביר לו פנים על מעשה הרע ויאמר לרע טוב, ואין לך אורב גדול מזה, ובזה מתגבר עליו, והוא אומרו 'וקם עליו', משא"כ קודם לכן, שהיה כחוט השערה... ועל ידי החטא יתגבר ויקום עליו. ואומרו 'והכהו נפש', כאן העיר שהוא מדבר על ס"מ, ולזה אמר 'והכהו נפש', פירוש, שחובל בנפשו כי על ידי החטא תמות הנפש [=בגלל כן נחשב הס"מ רוצח, כי מחמת החטא גרם לפגם ומיתת נפש האיש הישראלי], 'ונס אל אחת', פירוש אם ינוס אל אחת 'הערים האל' לבצר עצמה, שהיא מערי המקלט, 'ושלחו זקני עירו', הם בית דין של מעלה, שהיא עיר של השר של אדום, 'ולקחו אותו', ועל פי המשפט יתנוהו 'ביד גואל הדם' הוא אבינו שבשמים [=אחרי שאנו בנים למקום, נחשב כביכול הבורא ב"ה אבינו שבשמים גואל הדם עבורנו, וישחוט את היצר הרע מדין קרוב וגואל הדם]...".
