מה משותף לפסח ושבת?
הרב דב קדרון
שבועות ד ע"א
כל מקום שנאמר: "השמר", "פן" ו"אל" אינו אלא לא תעשה.
שתי מצוות שנאמרו לגביהן באופן בולט הרבה פעמים לשון "שמירה", הן: פסח ושבת.
לגבי פסח כתוב לא פחות מחמש פעמים: "ושמרתם את העבודה הזאת" (שמות יב, כה), "ושמרתם את הדבר הזה" (שם שם כד), "את חג המצות תשמור" (שם כג, טו), וכן בפרשת כי תשא (שם לד, יח), וכן בראה: "שמור את חודש האביב" (דברים טז, א). וכן על שבת: "שמור את יום השבת" (שם ה, יב), ובפרשת כי תשא נזכר שלוש פעמים שמירה בשבת, ובפרשת בהר (ויקרא כו, ב) ובקדושים "את שבתותי תשמורו" (שם יט, ג, יט, ל).
מבאר המשך חכמה (שמות יב,יז) שלכן נקרא פסח שבת - כמו שכתוב: "ממחרת השבת", כי הוא כמו שבת ב'שמירה'. ושמור בכל מקום הוא לא תעשה, לכן בשבת כל מצוות העשה שבו, נחשבות כלא תעשה, ונשים מצוות בהן למרות שהן תלויות בזמן, כמו בקידוש היום, כמו שדרשו חז"ל: "כל שישנו בשמירה ישנו בזכירה" (ברכות כ,ב). וכן פסח, עיקרו בלא תעשה, וגם מצוות העשה שבו יש להן דין לא תעשה, ונשים חייבות באכילת מצה אף על פי שהיא מצוות עשה שהזמן גרמא, כפי שדרשו חז"ל: "כל שישנו בבל תאכל חמץ ישנו בקום אכול מצה".
תוספות (מנחות מג,א ד"ה ור"ש) מקשים מדוע אין נשים חייבות בציצית על פי ההיקש בין ציצית לשעטנז, כמו שנשים חייבות באכילת מצה ובקידוש על פי ההיקש בין העשה ללא תעשה, אולם, אומר המשך חכמה, עיקר הלימוד לחיוב נשים הוא ממה שכתוב "שמירה" במצה ובפסח, מה שלא כתוב לגבי ציצית.
