מה הכרחי בדמוקרטיה אמיתית?

הרב דב קדרון

שבועות ה ע"א

מסקנת הגמרא היא שרבי יהודה הנשיא, עורך המשנה, ניסח את המשנה העוסקת ב"שבועות שתים שהן ארבע" על פי שיטת רבי עקיבא, למרות שהוא עצמו סבר אחרת.

בכמה מקומות בתלמוד הירושלמי נאמר שגרסת המשנה של בית מדרשו של רבי הייתה שונה מגרסת המשנה הכללית.
בעל ספר עלי תמר (פאה פ"ג ה"א) כותב שהסבר הסתירות הללו הוא כי גרסת המשנה נסדרה על פי הכרעת רוב חכמי דורו של רבי, שהיו "וועד המשנה", אולם חוץ מזה הייתה גם הגרסה של "תני דבי רבי", שהייתה משנתו הפרטית כפי שלימד בבית המדרש שלו. במסכת גיטין (נט,א) אמר רב שכשהיה צעיר הוא היה "במניינא דבי רבי" ושמעו את דעתו בראשונה, ומבאר בעל עלי תמר שהכוונה היא לסידור משנתנו, ובכל ההחלטות הללו אצל רבי בסדור משנתנו בהכרעות ההלכה התחילו לשמוע קודם את דעתם של הקטנים יותר, ועשה רבי כן מפאת ענוותנותו, ובעיקר מתוך שהיה נשיא והשפעתו הייתה גדולה חשש רבי שאם יתחילו ממנו ויחווה דעתו ראשון, שמא יהיו החכמים מושפעים מגדולתו ותורתו ולא יחלקו עליו, ולפיכך אף בדיני ממונות ושאר הלכות התחילו לשמוע את דעת הקטנים והוא אמר דעתו באחרונה, ובאופן זה השתחררו מסדרי המשנה לגמרי מסמכותו והשפעתו של רבי וכל אחד הביע את דעתו, והכריעו על פי רוב הדעות. אולם במשנתו הפרטית החזיק רבי בדעתו וקבע את ההלכות כפי שיטתו.

מכאן נוכל ללמוד שבשביל שתהיה דמוקרטיה אמיתית צריך שתהיה למנהיגים ענווה אמיתית.