כבוד שמים וכבוד אב

נושא:
נחלקו התנאים במשנתינו בנוגע לחומרה היחסית של הרג בסייף לעומת מיתת חנק. מחלוקת זו נובעת מתפיסות שונות לגבי ערכי היסוד בתשתית התורה והיהדות.

שאלות תג"ל:
מהי הסברא במחלוקת בין החכמים לרבי שמעון אם הרג בסייף חמור או חנק חמור?

הסבר בדרך תג"ל:
חכמים סוברים "פושט ידו בעיקר" הוא החמור ביותר. לכן עיר הנדחת בסייף חמורה ממכה אביו ואמו בחנק. (זה מקביל לחומרת מגדף ועובד עבודה זרה בסקילה לעומת בת כהן שזינתה המחללת את אביה, שהיא בשריפה.)
רבי שמעון סובר שמכה אביו ואמו בחנק חמור מעיר הנדחת. (זה מקביל לחומרת בת כהן שזינתה המחללת את אביה על פני עובד עבודה זרה.)
אפשר לסכם שעומדים זה מול זה שני עקרונות יסוד. אחד, "פושט ידו בעיקר", או בניסוח חיובי - האמונה והכבוד להקב"ה. השני, חילול האב, מכה אביו ואמו, או בניסוח חיובי - כבוד לאב ולאם. נחלקו התנאים איזה מהם עדיף.
אפשר להוסיף שהחכמים נוקטים בגישה יותר "רוחנית" ו"מופשטת" לעקרון-יסוד של התורה. החשוב ביותר הוא יחס "ישיר" להקב"ה וכבוד כלפיו.
רבי שמעון רואה ב"הוקש כבוד אב ואם לכבוד המקום" אמירה שההורים הם הביטוי הממשי, המוחשי, לנוכחות הקב"ה בחיים. יחס של כבוד כלפי ההורים הוא היסוד לכל התורה ולכבוד להקב"ה.
לרבי שמעון גישה יותר "ארצית", "מציאותית"; הקב"ה שורה בתוכינו דרך ההורים. ההורים הם ההתגלמות של נוכחות הקב"ה במציאות האנושית. כבוד כלפיהם הוא הוא כבוד המקום.

מה אתה חושב?
מהו כבוד לאב ולאם בשבילך? האם הוא משום "הכרת הטוב" או משום שהם "מייצגים" את הקב"ה בעולמינו?