"וכי מפני שאתה דורש בת ובת נוציא זו לשריפה"?! - מדרש הלכה וחשיבה

נושא:
נחלקו רבי ישמעאל ורבי עקיבא בברייתא בנוגע לחיוב שריפה של בת כהן נשואה שזינתה. מחלוקת זו נראית מבוססת על ויכוח טכני במדרש הלכה על "אות מיותרת". במבט יותר עמוק, המחלוקת נובעת מתפיסות שונות לגבי קשרי משפחה בכלל ויחסי אב ובת בפרט.

שאלות תג"ל:
מהי הסברא במחלוקת בין רבי ישמעאל לרבי עקיבא על חיוב בת כהן נשואה שזינתה - חנק ככל אשת איש, או שריפה של בת כהן, כמו ארוסה?

הסבר בדרך תג"ל:
רבי ישמעאל מבין שחילול האב הוא חילול בית האב. כאשר הבת "נואפת" כשהיא עדיין בביתו, ברשותו ואחריותו של האב, כלומר ארוסה ועדיין לא נשואה - אז יש חילול האב. אבל, כאשר הבת נישאה ויצאה מביתו של האב- כבר אין חילול, כי הבת היא כבר לא באחריותו. בת נחשבת בתו של אביה כאשר היא נמצאת בביתו של אביה .
רבי עקיבא תופס אחרת את יחסי אב בת. לדעתו כל בת של כהן היא "ובת איש כהן..."
עצם הייחוס הביולוגי, שאביה כהן - עושה אותה לבת כהן. זנות שלה, כשיש עליה זיקת הבעל, מחללת את כבוד אביה הכהן, בין אם היא ארוסה או נשואה. בת נחשבת בתו של אביה מכוח הייחוס ביולוגי.

מה אתה חושב?
אם אכן נחלקו התנאים בגלל תפיסות שונות ביחסי אב ובת-
למה הם לא אומרים זאת מפורשות? למה הם מדברים על האות "וו" במילה "ובת..."?