נושא:
נחלקו תנאים בסוגייתנו על איזה מצוות מצווים כל האנושות. כמו כן נחלקו בנוגע למקורות שלהן במקרא.
מחלוקות הללו מלמדות על גישות שונות בנוגע ליסודות התרבות האנושית ולאמונה בבורא עולם.
שאלות תג"ל:
מהי הסברא במחלוקת בין חכמים לבין תנא דבי מנשה בקשר לאיזה מצוות נצטוו בני נח, ומקורותיהן?
הסבר בדרך תג"ל:
החכמים דרשו את שבע מצוות בני נח מפרשת בראשית, מן הפסוקים " ויצו ה' א-להים על האדם לאמר..."
רשימת המצוות כוללת "דינין וברכת השם".
לדעתם, יסוד היחסים של האנושות עם בורא העולם הוא במצוה ובקבלתה. הבורא מצווה, ועל האנושות לציית לסמכות שלו. כבוד לשם, המעוגן באיסור ברכת השם, והקמת מערכת של בתי דין, "דינין", נותנים "גיבוי" לסמכות של הבורא בתור מצווה. אלה הן מן המאפיינים הבסיסיים של תרבות האנושית התקינה.
לעומתם, תנא דבי מנשה דורש מפסוקים בפרשת נח ש"הכותרת" שלהם הוא:
"ויברך א-להים את נח..."
הבורא הוא מברך, הוא מקור ברכה. זה יחס שונה מאשר יחס לסמכות. אין דינין וברכת השם, מגבי הסמכות, כלולים בין המצוות. לעומתם, יש ברשימת המצוות סירוס וכלאים. תנא דבי מנשה סבור שיסוד היחסים בין האנושות לבורא הוא בברכה. שבע מצוות בני נח נועדו לשמור על הברכה ולא לפגוע בה. המצוות הן אזהרות לא להרוס, לא "להשחית" את הברכה.
בקיצור, הבריאה נתפסת כמצווה או כברכה.
מה אתה חושב?
יש מחלוקת אמוראים בסוגייתנו בנושא - על איזה מצוות בן נח נהרג. מהי הסברא במחלוקת?