נושא:
מידת האחריות של המשפיע על אחרים לרעה עומדת במרכז משנתינו וסוגייתנו. נחלקו רבי שמעון וחכמים במידת האחריות של המדיח רבים לעבודה זרה: האם נענש בסקילה כמו מי שמסית את היחיד או בחנק, מיתה קלה יותר.

שאלות תג"ל:
מהי הסברא מאחורי מחלוקת התנאים?

הסבר בדרך תג"ל:
חכמים סוברים שהמשפיע על אחרים לעבוד לעבודה זרה- עונשו חמור מעונש המושפע.
המשפיע נענש במיתה החמורה ביותר שהיא סקילה בין אם מסית יחיד או רבים.
רבי שמעון סובר שמסית יחיד חמור במיוחד בגלל הסודיות וסכנת השכנוע המיוחדת שיש במצב של סודיות. לכן נענש בסקילה החמורה. אבל המשפיעים ברבים הם בחנק הקל יותר. נראה שלפי רבי שמעון המשפיע לא נחשב כעושה אלא כגורם לעשייה. הגורם למעשה הוא פחות חמור מן העושה. החמור יותר הוא העושה את המעשה בעצמו. לכן העובד עצמו נענש במיתה החמורה של סקילה, והמסית- בחנק הקל.

מה אתה חושב?