להכיר בגודל השעה

נושא:

יש לנו סוגייה ארוכה על חזקיהו המלך, גלות עשרת השבטים ומפלת סנחריב.

הסוגייה פותחת בדרשה של בר קפרא על השירה שחזקיה המלך לא שר, ועל עיכוב ביאת המשיח.

 

שאלות תג"ל:

מהי המשמעות הרוחנית של  השירה בימי חזקיה המלך? 

 

הסבר בדרך תג"ל:

מותם הפלאית של חיל סנחריב העצום בשערי ירושלים נתפסת  כאירוע מרעיש, ייחודי, כמעט חד-פעמי, בתולדות עם ישראל. הוא היה מסוגל לפתוח עידן חדש, תקופת המשיח ו"גוג ומגוג". אולי להיחשב כ"עולם הבא", עולם עתידי אידאלי, "קץ ההיסטוריה".

אלא - יש מחסום. " לא אמר שירה לפניך". לא מכירים בגודל השעה. במיוחד לא מספיק מכירים במימד הרוחני, הא-להי, באירועים הללו. לא מודעים להזדמנות לשנות את פני ההיסטוריה, לא רק הצבאית והמדינית , אלא גם הרוחנית והתרבותית. אכן, המנהיג לא מספיק מכיר. אבל הארץ, כלומר יושבי הארץ, הציבור, מכירים את גודל השעה ואת העומק הרוחני הטמון בה. הם אומרים שירה לה' . "הארץ" רוצה שהמנהיג, למרות שהוא בעצמו פחות מודע, יהיה המשיח. האם מצב כזה יכול  לגרום למנהיג להיות המשיח? 

כן ולא...לא ברור...תהליך ארוך ומפותל...רבי יוחנן דורש שזה  תלוי על תשובה.

 

מה אתה חושב?

איך סוגייה זו "מקרינה" על ההתייחסות שלך למה שקורה לנו בארץ ישראל בתקופה זו?