עובד עבודה זרה מפחד משבועה?
הרב דב קדרון
שבועות כט ע"א
משה רבנו השביע את עם ישראל שלא יעבדו עבודה זרה. תוספות (ד"ה כשהשביע) מקשים: מה התועלת בשבועה זו? הרי אם חשש משה שיעבדו בני ישראל עבודה זרה, שהיא העבירה החמורה ביותר, וכי השבועה תמנע זאת מהם? כמו שיעבדו עבודה זרה כך גם יעברו על שבועתם.
בהגהות יעבץ תירץ שגם כאשר רצו לעבוד עבודה זרה לא היה זה מתוך כפירה מוחלטת בקב"ה, כי הדבר ברור וידוע שהראשונים שעבדו עבודת כוכבים לא כפרו בה', אלא השתמשו בעבודה זרה כאמצעי ומליץ טוב בינם ובין ה'. שהוא יתברך אצלם גבוה מאד נעלה מבני אדם שיעבדוהו מבלי אמצעי.
אולם תמוה שלא הזכיר את דברי הרמב"ם (בתחילת הלכות ע"ז) שתיאר את התופעה הזו, וכתב שברבות הימים: "נשתכח השם הנכבד והנורא מפי כל היקום ומדעתם ולא הכירוהו, ונמצאו כל עם הארץ הנשים והקטנים אינם יודעים אלא הצורה של עץ ושל אבן וההיכל של אבנים שנתחנכו מקטנותם להשתחוות לה ולעבדה ולהישבע בשמה, והחכמים שהיו בהם כגון כהניהם וכיוצא בהן מדמין שאין שם אלוה אלא הכוכבים והגלגלים שנעשו הצורות האלו בגללם ולדמותן, אבל צור העולמים לא היה שום אדם שהיה מכירו ולא יודעו אלא יחידים בעולם".
לפי דברי הרמב"ם הללו שכחה זו של הקב"ה הייתה בעולם עד זמנו של אברהם אבינו, כלומר שבזמן שבני ישראל יצאו ממצרים - עובדי עבודה זרה לא ידעו את ה'.
אולי סבר היעבץ שאחרי שאברהם אבינו פרסם את שם ה' בעולם, חזרו עובדי העבודה זרה לרעיון המקורי, כי השפעתו של אברהם הייתה על כל העולם, על אלו שלימדם את האמונה ממש, וגם על אלו שהמשיכו לעבוד עבודה זרה, שבהשפעת אברהם אבינו חזרו להבין שיש בורא לעולם גבוה מעל גבוה.
