מה זכינו לראות בדורנו?
הרב דב קדרון
עבודה זרה ג ע"א
הנביא ישעיהו (מג,ט) התנבא על העתיד: "כָּל הַגּוֹיִם נִקְבְּצוּ יַחְדָּו וְיֵאָסְפוּ לְאֻמִּים ... יִתְּנוּ עֵדֵיהֶם וְיִצְדָּקוּ וְיִשְׁמְעוּ וְיֹאמְרוּ אֱמֶת", וכפי שדרשו חז"ל, לעתיד לבוא הגויים יעידו שעם ישראל קיים את התורה ויבקשו גם הם לקבל את התורה, ולקיימה ולקבל שכר. הקב"ה יענה להם: "מצוה קלה יש לי וסוכה שמה, לכו ועשו אותה. ... מיד כל אחד [ואחד] נוטל והולך ועושה סוכה בראש גגו, והקדוש ברוך הוא מקדיר עליהם חמה בתקופת תמוז, וכל אחד ואחד מבעט בסוכתו ויוצא".
התביעה שתהיה לעתיד לבוא כלפי הגויים מדוע לא קיימו את התורה איננה כלפי אנשים יחידים, כי תמיד יש יחידים בין הגויים שיכולים להגיע למעלות גבוהות ולהיות מחסידי אומות העולם ומחכמיהן, אלא זוהי תביעה מדוע בתור עם לא הצליחה אף אחת מאומות העולם להשפיע ולקדם את כל העולם כלפי תיקונו.
בשביל שהעם כולו יתאחד ויפעל עבור מטרה משותפת ועליונה כל כך, צריך כל יחיד, על פי דרגתו, לוותר על הנוחות שלו ולהיות מוכן להקריב מעצמו עבור המטרה הכללית, וזהו עניין שבא לידי ביטוי ביחס שלו וברצון שלו לקיום מצוות.
לכן הבעיטה שבועטים הגויים בסוכה כאשר היא מצערת אותם, לעומת ההכנעה שמבטא היהודי כאשר הוא נאלץ לצאת מן הסוכה, זהו הבסיס להבדל שבין יכולת עם ישראל לבין אי היכולת של אומות אחרות להביא לידי תיקון עולם במלכות שמים.
זכינו לראות בדורנו איך המון יחידים בישראל מקריבים את היקר להם מכל למען המטרה הנעלה של קידוש השם וניצחון ישראל. אשרי העם שככה לו.
