ממי זוכה אדם להיות מושפע?
הרב דב קדרון
עבודה זרה יג ע"א
מותר לכהן להיטמא בטומאה דרבנן, כגון לצאת לחוץ לארץ לצורך מצווה, ואחת הדוגמאות היא כדי ללמוד תורה, ובעניין זה נפסק להלכה כדעת רבי יוסי, כמו שכותב הרמב"ם (אבל ג,יד) שהדבר מותר "אף על פי שיש שם מי שילמדנו בארץ ישראל. לא מן הכל אדם זוכה ללמוד".
לא רק בלימוד תורה יש קשר מיוחד בין התלמיד לרב, וייתכן שאותו תלמיד לא יוכל ללמוד כראוי מרב אחר אלא דווקא מאדם מסוים, אלא יש גם עניינים גשמיים שונים שבהם השפעה יכולה להגיע לאדם דווקא מאדם מסוים, שיש לו קשר נפשי ורוחני אליו.
כך הוא לגבי רפואה, כמו שאמרו בירושלמי (נדרים פ"ד ה"ב): "לא מכל אדם זוכה להתרפאות", גם בעניין זה אם נטיית נפשו של החולה היא לרופא מסוים, אז רפואתו תבוא על ידו באופן יותר טוב, כפי שנאמר בגמרא (לקמן נה,א) לגבי ייסורין: "בשעה שמשגרין אותן על האדם, משביעין אותן: שלא תלכו אלא ביום פלוני, ולא תצאו אלא ביום פלוני ובשעה פלונית, ועל ידי פלוני ועל ידי סם פלוני", ומכיוון שנגזר מראש שהייסורים יצאו על ידי אדם פלוני, הנטייה הנפשית של החולה לרופא מומחה מסוים היא הביטוי של הגזרה הזו לגבי אותו "אדם פלוני".
גם ברווחים מעסקים אמרו (מועד קטן יח,ב): "בכל יום ויום בת קול יוצאת ואומרת: ...שדה פלוני לפלוני", כלומר שאדם ירוויח דווקא מאדם מסוים.
כך גם לגבי הולדת ילדים אמרו (יבמות סד,א): "נשא אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה - יוציא ויתן כתובה, שמא לא זכה להבנות ממנה". ייתכן שאיש או אשה יזכו לילד דווקא מבן זוג מסוים, ולא מאחר (עלי תמר יבמות פ"ו ה"ו).
