סקר
אני מתחיל מסכת חולין:






 

על מה יש השפעה נוצרית?

הרב דב קדרון

עבודה זרה יד ע"ב

 

במסכת עבודה זרה יש חמשה פרקים, אולם רב חסדא אומר שיש לנו מסורת שאצל אברהם אבינו היו ארבע מאות פרקים במסכת עבודה זרה שלו.

כמה מרבותינו האחרונים (שם משמואל פרשת במדבר, וכן מובא בספר אדר וארבע פרשיות עמוד קסו) הסבירו שעבודה זרה היא ראש להרבה חטאים אחרים שמסתעפים ממנה, כמו שאמרו חז"ל: "כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה", ו"כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודה זרה", ו"כל המבטל תורה כאילו עובד עבודה זרה", ו"כל המחליף בדיבורו כאילו עובד עבודה זרה", ועוד רבים כדומה לזה, ואצל אברהם אבינו היו ברורים לפניו כל האופנים ואופני האופנים שאפשר לטעות אחר אביזרייהו דעבודה זרה, אפילו אלו שמגודל עוורון לבנו, אין אנו מרגישים בהם, ולפיכך היו לו ארבע מאות פרקים.

גם כיום יש השפעה נוצרית עמוקה על התרבות המערבית, האומנות, הספרות ועל המוסדות האקדמיים. אחת הדוגמאות הבולטות להשפעת הנצרות על תרבות העולם המערבי היא הקמת האוניברסיטאות בימי הביניים. במהלך המאות ה־12 וה־13, הכנסייה הייתה הכוח המרכזי בחיים הציבוריים באירופה. מתוך הצורך לחנך את אנשי הדת ולעסוק בפרשנות כתבי הקודש הנוצריים, נוסדו מוסדות לימוד שאט אט הפכו לאוניברסיטאות. לדוגמה: כאשר הרווארד נוסדה בשנת 1636, היא הוקמה במפורש כמוסד להכשרת כמרים, והיא קרויה על שמו של כומר שתרם את ספרייתו ואת מחצית רכושו למוסד. המוטו של האוניברסיטה עד היום הוא Veritas, מונח שמושרש עמוק במסורת הנוצרית. גם המבנה האקדמי של הרווארד, כולל הפקולטות, הדיקנים, הקתדרות (chairs), והטקסים האקדמיים – כולם נושאים סממנים כנסייתיים. אברהם אבינו ידע להישמר מכל השפעה, אפילו מזערית ביותר, של עבודה זרה.

תגובות

  1. ו תמוז תשפ"ה 22:47 נגד פסיקת התוספות | איתמר ש

    שלום כבוד הרב. התוספות לאורך כל המסכת מנסים לצמצם את האיסור לכדי חייו, ולא לאסור מה שלא נאסר במפורש בדברי התנאים והאמוראים. לפי גישה זו לענ''ד אין לחפש חומרות חדשות וגם עם טקסים וויטרינות מסוימות הן נוצריות במקורן אך ללא סממנים אליליים או נוצריים אין צורך לקרוא '' להישמר מכל השפעה, אפילו מזערית ביותר, של עבודה זרה.'' כדברי כבודו. חכמה בגויים תאמין. תורה בגויים אל תאמין.
  2. ז תמוז תשפ"ה 16:06 לא בהכרח | דב

    תוספות מתייחסים באופן ספציפי לאיסור מסחר לפני אידיהן, שהיה דבר הכרחי לחיי היהודים בזמנם. גם הם בוודאי הסכימו שיש להתרחק מכל השפעה זרה. מאידך יש צדק בדבריך, שכן הנצרות עצמה הולכת ושוקעת (באירופה ובארה"ב), ונשארים ממנה פירורים שניתן להשתמש בהם ללא חשש, וגם הנוצרים של היום בוודאי כבר לא מאמינים בע"ז שעליה מבוססת הנצרות. ככל שאדם מתעמק יותר כך יש ביכולתו להבין ביתר בהירות באילו פרטים יש השפעות זרות ובאילו אין. אבל אי אפשר לומר שאין היום השפעות כאלו. התרבות המערבית, תנועות הפרוגרס למיניהן, וגם רעיונות שיהודים שונים ומשונים מאמינים בהם, מקורם בתרבויות זרות ושורשן בעבודה זרה. לכן זהו דבר וודאי שגם היום צריך לדעת איך וממה להישמר.

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר