מברכים על ראיית גויה יפה?
הרב דב קדרון
עבודה זרה כ ע"א
מעשה ברשב"ג שהיה על גבי מעלה בהר הבית, וראה גויה אחת נאה ביותר, אמר: מה רבו מעשיך ה'!
על פי זה כותב בעל אליה רבה (ס"ק כג) על דברי השולחן ערוך (או"ח רכה,י): "הרואה אילנות טובות ובריות נאות, אפילו גוי או בהמה, אומר: ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם שככה לו בעולמו", שאין הבדל אם רואה זכר או נקבה, כל שמדובר באדם יפה מברכים עליו.
אולם יש שמפקפקים בכך, שכן לכאורה יש לתמוה: מדוע הסתפק רבן שמעון בן גמליאל באמירת הפסוק "מה רבו מעשיך ה'", ולא בירך את הברכה שתקנו חכמים על ראיית בריות נאות: "ברוך וכו' שככה לו בעולמו".
אמנם המאירי (ברכות נד,ב) כתב שברכה זו, ועוד ברכות (הנזכרות בתחילת פרק הרואה) אינה ברכה קבועה שחובה לברכה בנוסח כמו כל הברכות, ואפשר לצאת ידי חובה באמירת הפסוק "מה רבו מעשיך ה'" במקום נוסח הברכה, אבל להלכה נפסק שמברכים ברכות אלו בשם ומלכות כמו כל הברכות, ואם כן קשה מדוע לא בירך רבן שמעון בן גמליאל את הברכה כהלכתה.
בעל עלי תמר (ברכות ט,א) הציע שייתכן שמפני כן פטר עצמו באמירת הפסוק, שלא רצה לברך בנוסח ברכה במקום שיצר הרע שולט, בדומה למה שכותב הב"ח (אה"ע סימן סב בשם הגהת מנהגים) שאין לברך "שהשמחה במעונו" בחדר שנשים ואנשים ביחד, לפי שאין שמחה לפני הקדוש ברוך הוא במקום שיש בו הרהורי עברה. לכן לדעתו אין בהכרח ראיה מהגמרא לברך בשם ומלכות על אשה גויה נאה.
