הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי
הרב נוחם בלס, מכון הירושלמי
עבודה זרה כה ע"א
התלמוד הבבלי (ע"ז כה, א) אומר:
שאלו (הגוי) להיכן הולך - ירחיב לו את הדרך, כדרך שעשה יעקב אבינו לעשו הרשע, [דכתיב]: 'עד אשר אבא אל אדוני שעירה', וכתיב: 'ויעקב נסע סכותה'.
ממקור זה יוצא שמותר לשקר לגוי מפני הסכנה שהגוי עלול להרוג את היהודי בדרך. הראיה היא מיעקב אבינו שמשקר לעשו ולא בא כלל לשעיר.
התלמוד הירושלמי (ע"ז ב, א) מקבל את הדין.. אך אומר שיעקב לא שיקר. וזה לשונו:
"א"ר הונא לא מצינו שהלך יעקב אבינו לשעיר א"ר יודן בריה דרב לעתיד לבוא א"ל ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו".
הירושלמי מספר שרב הונא חיפש במקרא מקום ולא מצא. רבי יהודה בן רב אומר לו שיעקב לא שיקר אלא התכוון שלעתיד לבוא הוא יבוא. רב הונא מוצא מיד את הפסוק הרומז לכך: "ועלו מושיעים".
כעין זה אומר הפסיקתא על הפסוק "אנכי עשו בכורך". שצריך לקרוא אנכי, ועשו הוא בכורך.
הרעיון שעומד בבסיס זה שיעקב עומד בדיבורו וגם אם לא נראה לנו אנחנו שאכן כך פני הדברים, נעשה הכל כדי למצוא זכות עליו.
