כוח התורה קיים בכל רבדיה

הרב דב קדרון

עבודה זרה כה ע"א

תנא: כשם שעמדה לו חמה ליהושע, כך עמדה לו חמה למשה ולנקדימון בן גוריון.

שלושת האנשים הגדולים ששלטו על טבע העולם ושבשבילם עמדה השמש ברקיע חיו בשלוש תקופות שונות, ומייצגים את שלושת חלקי התורה.

משה רבנו מזוהה עם התורה שבכתב, כמו שכתב הנביא מלאכי (ג,כב): "זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי", יהושע הוא הספר הראשון בין ספרי הנביאים, ונקדימון בן גוריון חי בזמן בית שני, כאשר כבר פסקה הנבואה, והייתה התורה שבעל פה, המשנה והגמרא.

קדושת התורה שבכתב גדולה יותר מקדושת הנביאים והכתובים, לכן נפסק להלכה (שו"ע יו"ד רפב,יט) שאסור לשים ספרי נביאים וכתובים על חומשים, וקדושת ספרי הנביאים והכתובים גדולה יותר מספרי התורה שבעל פה, לכן אסור להניח ספרי תורה שבעל פה, כגון משנה וגמרא, על ספרי נביאים וכתובים.

שלושת דרגות הקדושה האלו מבטאות שלוש דרכים שבהן מגיע אלינו דבר ה': א. התורה שבכתב היא מסר ישיר מהקב"ה אלינו, וכל מילה וכל אות בה נאמרו על ידו. ב. הנביאים והכתובים מביאים אלינו את דבר ה' באמצעות שליח, הנביא שראה מחזה נבואה תיאר במילותיו את מה שראה. ג. התורה שבעל פה גם היא מאת ה', אלא שהיא מגיעה אלינו באמצעות חכמי ישראל שמבינים אותה בשכל האנושי ומפרשים אותה על פי ההיגיון הטבעי.

עמידת השמש עבור כל אחד מהם משמעותה שכוח התורה, שהוא מעל הטבע, קיים בכל שלושת הרבדים שלה: בתורה שבכתב, בנביאים ובכתובים ובתורה שבעל פה.