כמה פעמים כתוב בתנ"ך "תועה"?

הרב דב קדרון

עבודה זרה כז ע"א

אסור באופן מוחלט להתרפא מהמינים, וזהו איסור חמור במיוחד מפני שמינות מושכת את הלב, לכן אפילו במצב של פיקוח נפש ימות ואל יתרפא מהם.

המגיד מדובנא (אהל יעקב כי תצא) מסביר שזו אחת הסיבות הגורמות לאדם לחטוא, והן רמוזות בשלוש הפעמים שכתובה בתנ"ך המילה "תועה": (בראשית לז,טו) "וְהִנֵּה תֹעֶה בַּשָּׂדֶה", (שמות כג,ד) "אוֹ חֲמֹרוֹ תֹּעֶה", (משלי כא,טז) "אָדָם תּוֹעֶה מִדֶּרֶךְ הַשְׂכֵּל".

שלוש הסיבות הן: א. ריבוי נכסים, וזה נקרא פזור הנפש. ב. מזג רע בחומריותו ובהרכבתו, שהוא נוטה במזג חומרו אל מדות רעות. ג. אדם אשר מינות נזרקה בו, והוא חולי השכל בדברי מינות שמושכים את הלב.

לסיבה הראשונה רומז הפסוק "והנה תועה בשדה", בריבוי עסקיו ומלאכתו בשדה. הסיבה השנייה היא: "או חמורו תועה", בהרכבת חומריותו. הסיבה השלישית: "אדם תועה מדרך השכל".

הוא מציין שרק בפסוק זה, השלישי, המילה "תועה" כתובה בתנ"ך בכתיב מלא, כי השלישי הזה כמעט אין תרופה למכתו, וגם יש סכנה אל השומעים דבריו, כי קל להשתכנע ממנו כי ידבר חלקלקות וידיח רבים מן ההמוניים, ורק אדם שלבו מלא אהבת ה' ינצל ממנו, כמו שנאמר על נביא שקר (דברים יג,ד): "כי מנסה ה' אלהיכם אתכם לדעת הישכם אוהבים את ה' אלהיכם בכל לבבכם כו'".