לומדים הלכה ממדרשי אגדה?
הרב דב קדרון
עבודה זרה לג ע"ב
רבנו תם והרמב"ם מפרשים שסוגיית הגמרא עוסקת בכוסות חרס שגוי שתה מהן יין, וכדי להכשירן יש צורך בהדחה. יש דיון בשאלה כמה הדחות נצרכות בשביל להכשירן, והמסקנה היא שצריך שלוש הדחות, מפני שרק בהדחה השלישית נפלט כל היין.
רבנו תם מביא ראיה ממה שנאמר במדרש אסתר, שהמן אמר למלך אחשורוש שאם הוא יגע בכוסות של יהודי, ידיח היהודי את הכוס שלוש פעמים.
מכאן למד הגר"י ברלין זצ"ל שניתן ללמוד הלכה ממדרשי אגדה, ובא בתלונה לאחד מגדולי דורו, בעל הנודע ביהודה, מדוע אינו משיב בדברי אגדה.
הוא השיב לו (שו"ת נודע ביהודה מהדו"ת יו"ד סימן קסא) שמדברי המדרש הזה אין ראיה שניתן להסתמך על דברי מדרשי אגדה בפסיקת הלכה, שהרי ההלכה המובאת במדרש אינה מדבריו של בעל המדרש, אלא המדרש רק מספר מה שאמר המן, ואם כן יש לתמוה: וכי מהמן נלמד פסקי הלכות, אלא שכיוון שזה סיפור דברי המן שאמר לאחשורוש את מנהגן של ישראל, אנו למדים ממנהגן של ישראל המצוטט על ידי המדרש, שהוא תורה, ולא מדברי מדרש האגדה.
באופן כללי כתב (שם) בעל הנודע ביהודה:
כי כל דברי רז"ל בדברי אגדה סגורים וסתומים וכלם קשים להבין, ואם באנו להשיב בהם אין לדבר סוף, ובפרט איש כמוני אשר עול הרבים עלי, די שאני נפנה להשיב בדבר הנוגע למעשה.
