|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
העיד רבי יוסי בן יועזר איש צרידה על איל קמצא דכן – מצחן דו-גוני
"העיד יוסי בן יועזר איש צרידה על אייל קמצא דכן ... מאי אייל קמצא? רב פפא אמר: שושיבא, ורב חייא בר אמי משמיה דעולא אמר: סוסביל. רב פפא אמר שושיבא, וקמיפלגי בראשו ארוך, מר סבר: ראשו ארוך אסור, ומר סבר: ראשו ארוך מותר. רב חייא בר אמי משמיה דעולא אמר סוסביל, בראשו ארוך כולי עלמא לא פליגי דאסור, והכא בכנפיו חופין את רובו על ידי הדחק קמיפלגי, מר סבר: רובא כל דהו בעינן, ומר סבר: רובא דמנכר בעינן" (עבודה זרה, לז ע"א).פירוש: העיד יוסי בן יועזר איש צרידה על החגב הקרוי אייל קמצא דכן [שהוא טהור] ... מאי [מהו] אייל קמצא? רב פפא אמר: חגב שנקרא שושיבא, ורב חייא בר אמי משמיה [משמו] של עולא אמר: חגב הנקרא סוסביל. ומסבירים את מחלוקתם. רב פפא אמר שושיבא הוא, וקמיפלגי [והם חלוקים] יוסי בן יועזר והחכמים שחלקו עליו בחגב שראשו ארוך, מר סבר [חכם זה, חכמים, סבור]: חגב שראשו ארוך אסור, ומר סבר [וחכם זה, יוסי בן יועזר, סבור]: ראשו ארוך מותר. רב חייא בר אמי משמיה [משמו] של עולא שאמר סוסביל, לדעתו בראשו ארוך (כמו שושיבא) כולי עלמא לא פליגי [הכל אינם חולקים] שהוא אסור, והכא [וכאן] לענין סוסביל בשאלה של כנפיו חופין את רובו על ידי הדחק קמיפלגי [חלוקים הם], כאשר אין זה רוב הניכר לעין אלא רק ניתן להימדד בדוחק, מר סבר [חכם זה, יוסי בן יועזר סבור]: רובא כל דהו בעינן [רוב כל שהוא אנו צריכים] והוא כשר, לפי שכנפיו חופים את רובו. ומר סבר [וחכם זה, חכמים, סבור]: רובא דמנכר בעינן [רוב שניכר אנו צריכים] (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
ראו במאמר "העיד רבי יוסי בן יועזר איש צרידה על איל קמצא דכן" (פסחים, טז ע"א). לקריאה הקש/י כאן.
רשימת מקורות:
מ. דור, החי בימי המקרא המשנה והתלמוד (עמ' 186-187).
תודה לרב אבישי מגנצא על עזרתו בכתיבת מאמר זה.
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
|