מה ציירו על פסיפסים?
הרב דב קדרון
עבודה זרה מג ע"ב
בגמרא מדובר על צורות שונות שיש לחשוש שמא ציירו אותן לעבודה זרה.
רבותינו הראשונים חולקים בשאלה האם מותר לקיים צורת חמה או לבנה שאינה בולטת. לדעת תוספות (ד"ה והא ר"ג) ומאירי יש הבדל בין פרצוף אדם בולט, שאסור, לבין פרצוף שאינו בולט, אבל לגבי צורת חמה ולבנה, כיוון שגם בשמים הן לא נראות בולטות, אסור לקיים אותן גם כאשר הן צורות דו מימדיות. לעומת זאת הרשב"א סבור שמותר לקיים כל צורה שאינה תלת מימדית.
בירושלמי (פ"ג ה"ג) נאמר שבזמנו של רבי יוחנן התירו ציורים על הכותל ולא מחו במי שעושה אותם. ומבאר בעל עלי תמר שמפני שידוע היה שאינם עובדים לצורות אלו ולא נעשו אלא לנוי בעלמא, לא מחו במי שעשה אותן, וכן אנו מוצאים פסיפסים מצוירים בצורת גלגל מזלות ואדם בבתי כנסיות בבית אלפא ונערן מזמן התלמוד, וכן נמצא מצויר צורת אדם בכותלי בית כנסת מזמנו של רבי יוחנן, ויש מכאן ראיה גדולה לשיטת הפוסקים הסבורים שבציור במיני צבעונים אין איסור בדבר שאינו לא בולט ולא שקוע, דהיינו שאין בציור שום ממשות. ברם לפוסקים הסוברים שאסור לצייר חמה ולבנה וכוכבים וגלגל מזלות משום שהציור חשוב כמו צורה שקועה, ובחמה ולבנה ומזלות אף שקועה אסור, קשה מהירושלמי איך לא מיחו בידם לצייר בכתלים ובפסיפס.
הוא מוסיף שמהלשון "לא מיחו בידם" משמע שאין היתר לכתחילה בציורים כאלו, אולם מצאנו בהגדות של פסח ובמחזורים ומגילות אסתר שעשו בהן ציורים. וייתכן שהאיסור לכתחילה הוא רק כאשר מדובר בציור בצבע שיש בו קצת ממשות, אבל בתמונה מודפסת או מצולמת שאין בה ממשות כלל, אין איסור אף לכתחילה, וכן נוהגים רבים שמשתמשים בתמונות משפחתיות או בצילומים של צדיקים.
