טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
אייתו לקמיה ההוא נונא דהוה דמי לחיפושא – אדרון מגוון
"רבי עקיבא איקלע לגינזק, אייתו לקמיה ההוא נונא דהוה דמי לחיפושא, חפייה בדיקולא, חזא ביה קלפי ושרייה. רב אשי איקלע לטמדוריא, אייתו לקמיה ההוא נונא דהוה דמי לצלופחא, נקטיה להדי יומא, חזא דהוה ביה צימחי ושרייה" (עבודה זרה, לט ע"א).
פירוש: מסופר, ר' עקיבא איקלע [נזדמן] למקום הקרוי גינזק, אייתו לקמיה ההוא נונא דהוה דמי [הביאו לפניו דג שהיה דומה] לחיפושא שהוא דג טמא, חפייה בדיקולא [כיסה הניח אותו, את הדג בסל] ופירכס, חזא ביה קלפי ושרייה [ראה בו בדפני הסל קשקשים והתירו], שקודם לא ראו את הקשקשים על עור הדג, מפני שהיו דקים ושקופים. מסופר, רב אשי איקלע [הזדמן] למקום הקרוי טמדוריא, אייתו לקמיה ההוא נונא דהוה דמי לצלופחא [הביאו לפניו דג אחד שהיה דומה לצלופח] שהוא דג טמא, נקטיה להדי יומא [לקח אותו אל מול אור היום], חזא דהוה ביה צימחי ושרייה [ראה שהיו בו קשקשים דקים והתירו] (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: אדרון מגוון שם באנגלית: Mediterranean Sand Smelt שם מדעי: Atherina hepsetus
שם נרדף במקורות: חיפושא
נושא מרכזי: לזיהוי החיפושא והחפיתא
הערה: ברצוני להקדים למאמר זה מספר שורות שניתן לייחסן למאמרים רבים אחרים שכתבתי ובמיוחד לאלו העוסקים בזיהוי צמחים ובעלי חיים המוזכרים בספרות חז"ל. בהתייחס לסוגיית הדגים במסכת עבודה זרה יש לזכור שלרוב המינים שנימנו במסכת כמעט ואין תיאורי מבנה והמידע העומד לרשותנו הוא שמם ומאפיינים כלליים הקשורים גם למינים נוספים. במקרים אלו הדרך היחידה העומדת לפני החוקרים היא לנסות ולמצוא את משמעות השם הארמי בהשוואה למשמעותו בשפות אחרות.
מאחר והמעבר בין השמות המקוריים (יוונית, לטינית, פרסית וערבית) לארמית כרוך בשינויים, גדולים או קטנים, קיים קושי להגיע למסקנות ברורות. בנוסף לקושי זה יש להביא בחשבון שלעיתים נודדים שמות של מיני בעלי חיים וצמחים למינים אחרים. לעיתים מתווספים לקושי זה גם חילופי גרסאות במקורות. כל קשיים אלו גורמים לכך שבהרבה מקרים אין בזיהויים המוצעים על ידי החוקרים יותר מאשר השערות מסופקות (ואפילו מאד) וכך יש להתייחס אליהן.
------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
מהספור על הדג הדומה לחיפושא שהובא לרבי עקיבא ניתן להסיק שחיפושא הוא דג טמא(1). מאידך גיסא הוכיחו הקשקשים שנמצאו בסל, שלמרות הדמיון לחיפושא, הדג שהובא לרבי עקיבא טהור. הבבלי לא נקב בשמו של הדג הטהור אך במפרשים אנו מוצאים את השם "חפיתא". מקור השם הוא כנראה בירושלמי (וילנא, עבודה זרה, פ"ב הל' ט'): "שמואל אמר הדא חפיתה יהבי גו קליפתה אין עבדת לחלוחי שרייא ואי לאו אסירה". מפרש שם "פני משה": "חפיתה. כמו חפישא ויש דוגמתו ג"כ מין שרץ ודג טמא כדתנן החפושית בפ"ט דפרה. וזהו הסימן להכיר נותנין אותה בתוך קליפתה הנמצא עמה אם עושה לחלוחית ונידבק בה ודאי יש לה קשקשת ומותרת ואם לאו אסירא".
ח. י קאהוט (ערך "חפושית") ציטט את דעת ל. לוויזון ("הזאולוגיה של התלמוד") שחיפושא הוא השם היווני έψητος (epsitos) שפירושו "דגים קטנים מבושלים לאכילה" (על פי מילון לידל סקוט)(2). הוא דוחה את זהוי זה למרות שהביא לו ראיה מהגרסה "איפושא" בכתב יד מינכן 95(3). מילה זאת מזכירה במידת מה את השם היווני. קאהוט מעמיד את שם זה בשורה אחת עם שמות הדגים בערבית או פרסית שהובאו במסכת. לוויזון זיהה את החיפושא והחפיתא כשני מינים של דגי מאכל קטנים דמויי סרדין מהסוג אדרון (Atherina). הוא מזהה את החיפושא כמין אדרון מגוון (Atherina hepsetus) (תמונה 1). לדעתו מין זה טמא בגלל ראשו המחודד. מבנה הראש הוא אולי תוצאה של התרחבות הלסת התחתונה בתוך הפה. דבריו תמוהים מאד שהרי לאדרון המגוון סנפירים וקשקשים. את החפיתא מזהה לוויזון עם הדג אדרון החול (sand smelt, Atherina presbyter) (תמונה 2).
קאהוט עצמו מזהה את הדג "חיפושא" כמין הדומה לעטלף(4) (Fledermaus) ובלשונו: "וקרוב הדבר שדג חיפושא דומה לעוף הנ"ל ועיי' עוד ערך חפיתא". זיהוי זה מבוסס על השם הערבי של העטלף خفاش (khufaash) הנשמע גם הוא כ"חיפושא"(5). בהמשך דבריו הוא השווה באופן תמוה את החיפושא לינשוף (Eule).
בערך "חפיתא" קאהוט ציטט את הירושלמי (שם) וברוח זו גם פירש: "ונראה שהוא חיפושא של עבודה זרה בבלי ... והוא כינוי על שם העוף הדומה לו כמ"ש בערך הנ"ל ... ועוד י"ל שהוא לשון ערבי ... מין דגים קטנים". הוא מוסיף את דברי המדרש בשיר השירים רבה (א׳ ד׳ ז׳) "... הָאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (איוב מא, יד): וּלְפָנָיו תָּדוּץ דְּאָבָה, מְקַרְטְעָא כַּהֲדָא חֲפִיתָא". מפרש שם "עץ יוסף": "חפיתא. הוא לשון חופה, כלומר כזה שהוא מרקד בחופה, ואות אמת כתב שהוא שם שום דג כדמייתי הר"ן ז"ל על הרי"ף ז"ל בפירוש עבודה זרה". "יפה קול" על שיר השירים פירש: "כהדא חפיתא. מין דג שמדלגת ושמחה". בפירושים אלו לא מצאנו זיהוי ספציפי ורק במילון יסטרוב אנו מוצאים רמזים מסויימים. בערך "חיפושא" בהתייחס לסוגייתנו ולמדרש שיר השירים כתב: "mud-fish, name of an unclean fish" (דג בוץ, שם של דג טמא) ובערך "חפיתא" "fish remaining on the shore after the water receded, jumping like raked fish" (דג הנשאר על החוף לאחר נסיגת המים, מנתר בקפיצות כאוטיות ולא רצוניות).
תאור ה"חפיתא" על פי מדרש שיר השירים רומז על דג בוץ ש"מדלג ושמח" ושפל נשאר על החוף. תאור זה מתאים למיני היבשתנים. הם משתמשים בסנפיריהם הקדמיים כדי לנוע על הקרקע בדילוגים וגם משתמשים בשריריהם כדי לנתר עד לגובה של כ-60 ס"מ (תמונה 3). לאור העובדה שהחיפושא והחפיתא דומים זה לזה ניתן להציע שההשוואה שערך קאהוט לעטלף רומזת אף היא ליבשתנים שסנפיריהם הקדמיים עשויים להיראות ככנפי עטלף (תמונה 4).
(1) וכך פירשו הערוך (ערך "חפושית" ), רש"י והתוס' בסוגייתנו.
(2) תודה לשראל לוי על התרגום.
(3) גרסה זו מובאת גם ב"דקדוקי סופרים".
(4) יש להעיר שלמרות שהעטלף נמנה בתורה בין העופות מנקודת מבט טקסונומית הוא איננו עוף אלא יונק.
(5) ההשוואה שערך קאהוט בין החיפושא ובין העטלף מפתה לזהות את הדג כ"עטלף ים", למשל, המין טחן עיטי המצוי גם בים התיכון. מין זה שייך לסוג מיליובטיס (Myliobatis) ממשפחת הטחניים. ל"עטלפי הים" גוף שטוח, סנפירי חזה רחבים וארוכים העוזרים להם לרחף במים ובכך הם מזכירים את מבנה ותעופת העטלפים. הבעיות העיקריות בזיהוי זה הן: א. עטלפי הים גדולים מאד ובוודאי אינם נחשבים דגים קטנים. ב. לא מצאנו דג בעל קשקשים דומה לעטלף ים.
א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
