איזה תלמיד חכם לא נקרא קדוש?
הרב דב קדרון
עבודה זרה נ ע"א
רבי מנחם ברבי סימאי היה נקרא "בנן של קדושים", מפני שלא הסתכל בצורה שהייתה על המטבע.
בעל עלי תמר מגילה (א,יא) מביא בדבריו שעל הזוז הרומי היה חקוק הע"ז יופיטר, ומשום כך הקפיד לא להסתכל בצורתו. הוא מוסיף שכנראה "נחום איש קודש קדשים" הנזכר בירושלמי, הוא רבי מנחם ברבי סימאי בנן של קדושים של הבבלי, ומוסיף ששני התארים עניינם אחד, לפי הבבלי הוא נקרא "בנן של קדושים", מפני שגם אביו קדוש היה ואבות אבותיו קדושים היו והם הרגילוהו מנעוריו לא להסתכל בצורת המטבע, ובארץ ישראל היה נקרא "איש קודש הקדשים", מפני שהוא היה קדוש, ואביו ואבותיו היו קדושים, ובזכות אבותיו זכה לזה שהרגילוהו מנעוריו בזה, אף על פי שהיה קשה הדבר.
במקום אחר (עלי תמר גיטין ו,ז) הוא כותב שמלשון הרמב"ם (שמיטה ויובל יג,יג) עולה שכל אדם יכול להתקדש קדש קדשים, אבל צריך לומר שלא כל אדם יכול לזכות לתואר "איש קדש הקדשים", ורק הוא זכה לתואר זה מפני שהימנעות מלהביט בצורת מטבע הוא דבר כמעט בלתי אפשרי, שהרי בכל שעה מצויים מטבעות ביד כל אדם.
יש לציין שלא כל אדם, ואף לא כל תלמיד חכם נקרא קדוש, כפי שפסק בשו"ת מהר"י מברונא (סימן קצ) לגבי מעשה בבחורים שבליל ערב שבת שתו לשמוח כמנהגם, והזכירו את הרבנים, ופתח אחד מהם ואמר: רב פלוני הוא גדול כרב זה, והשיב השני ואמר: המבדיל בין קדש לחול. ופסק שאין בזה פסול, כפי שמצאנו בגמרא שאף את גדולי התנאים כינו באופן דומה.
