מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה
עבודה זרה מח ע"ב
"היתה גוזלת את הרבים, ועבר תחתיה - טהור.
איבעיא להו: עבר או עובר?
רבי יצחק בן אלעזר משמיה דחזקיה אמר: עובר,
ורבי יוחנן אמר: אם עבר.
ולא פליגי: הא דאיכא דירכא אחרינא, הא דליכא דירכא אחרינא.
א"ל רב ששת לשמעיה: כי מטית להתם ארהיטני.
היכי דמי?
אי דליכא דירכא אחרינא, ל"ל ארהיטני? מישרא שרי!
ואי דאיכא דירכא אחרינא, כי אמר ארהיטני מי שרי?
לעולם דליכא דירכא אחרינא, ואדם חשוב שאני".
מצוה להרחיק מעבודה זרה כמו מנשים.
על הפסוק העוסק באשה זרה דרשו במסכת עבודה זרה דף יז ע"א:
(משלי ה, ח) הַרְחֵק מֵעָלֶיהָ דַרְכֶּךָ {וְאַל תִּקְרַב אֶל פֶּתַח בֵּיתָהּ} - זו מינות.
כמו שאמר רבי עקיבא במשנה במסכת שבת דף פב ע"א:
"מניין לעבודה זרה שמטמאה במשא כנדה - שנאמר (ישעיהו ל, כב) תִּזְרֵם כְּמוֹ דָוָה צֵא תֹּאמַר לוֹ, מה נדה מטמאה במשא - אף עבודה זרה מטמאה במשא".
גם מנשים מצוה לחפש תמיד את ה'דרך האחרת' כדי שלא לפגוש בהן.
במסכת בבא בתרא דף נז ע"ב:
"(ישעיהו לג, טו) וְעֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע - א"ר חייא בר אבא: זה שאין מסתכל בנשים בשעה שעומדות על הכביסה.
היכי דמי? אי דאיכא דרכא אחריתא, רשע הוא!
אי דליכא דרכא אחריתא, אנוס הוא!
לעולם דליכא דרכא אחריתא, ואפ"ה מיבעי ליה למינס נפשיה".
במסכת ברכות דף נא ע"א:
"אמר רבי יהושע בן לוי, שלשה דברים סח לי מלאך המות:
...ואל תעמוד לפני הנשים בשעה שחוזרות מן המת, מפני שאני מרקד ובא לפניהן וחרבי בידי ויש לי רשות לחבל.
ואי פגע מאי תקנתיה? ...ואי איכא דרכא אחרינא - ליזיל בה".
במסכת פסחים דף קיא ע"א:
"הני תרי נשי דיתבן בפרשת דרכים...
מאי תקנתיה? אי איכא דירכא אחרינא - ליזיל בה".
על דברי רב ששת לשמשו פירש רש"י:
"ארהיטני - מָשְׁכֵנִי במרוּצָה".
ככתוב: (שיר השירים א, ד) מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה.
משכני מטומאת העבודה זרה ונרוצה, כי רק אַחֲרֵי ה' יֵלְכוּ (הושע יא, י).
