מי משפיע לטובה ולא מושפע לרעה?
הרב דב קדרון
עבודה זרה נג ע"ב
אילו ישראל לא היו עובדים עבודה זרה בחטא העגל לא היה צורך לקיים את הפסוק (דברים יב,ג): "וְנִתַּצְתֶּם אֶת מִזְבְּחֹתָם וְשִׁבַּרְתֶּם אֶת מַצֵּבֹתָם וַאֲשֵׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ וּפְסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תְּגַדֵּעוּן", כי ארץ ישראל מוחזקת בחזקת ישראל כבר מזמנו של אברהם אבינו, ולפי ההלכה אדם לא יכול לאסור בהנאה דבר שאינו שלו, לכן הגויים עובדי עבודה זרה לא יכלו לאסור בהנאה את מה שמצוי בארץ, אבל בגלל שחטאו ישראל בחטא העגל ועבדו בעצמם עבודה זרה, בזה גילו את דעתם שהם מעוניינים בכך, וכתוצאה מזה הגויים שהיו בארץ ועבדו עבודה זרה עשו זאת על פי רצון העם, ולכן נאסרו בהנאה ונוצר הצורך לאבדם.
מכאן למד החתם סופר (תורת משה דברים יא,לא) שכל הציווי לעקור עבודה זרה ולשרש אחריה היה רק אחרי שעם ישראל קלקלו את מעשיהם, אבל אילו לא היו מקלקלים את מעשיהם לא היה צורך לבער מן העולם ולעקור את העבודה הזרה, כי היא לא הייתה יכולה להשפיע עליהם לרעה.
גם אצל אדם פרטי, הוא כותב, כשהוא צדיק גמור, איננו מזיק לו להיות אפילו בשכונה מלאה גילולים, כי מחשבתו משפיעה על המקום ועושה אותו טהור, ורק אם יש בו חסרונות אז הוא מושפע לרעה מהמקום שבו הוא נמצא.
בדומה לזה הוא מסביר את המשנה (אבות פ"ו מ"א): "כל העוסק בתורה לשמה וכו' ולא עוד אלא שכל העולם כולו כדאי הוא לו", שהיה אפשר לחשוב שמה שזוכה לדברים הרבה זהו דווקא בארץ ישראל, שיש בה עשר קדושות, לכן אומרת המשנה שכל העולם כולו כדאי הוא לו, גם במקומות שאין בהם קדושה, כי הוא עושה במחשבתו הטהורה מקום ראוי בכל מקום שבו הוא נמצא.
