מהו גמר מלאכה ביין ביתי?
הרב דב קדרון
עבודה זרה נו ע"א
בגמרא מדובר על תהליך עשיית יין, ובעניין זה יש חשיבות לשלב שנקרא "גמר מלאכה", שכן מותר לאכול אכילת עראי מפירות שעדיין לא נגמרה מלאכתם בלי להפריש מהם תרומות ומעשרות, אבל אחרי השלב של "גמר מלאכה" אסור.
הרה"ג שמחה אדלשטיין שליט"א (קובץ הליכות שדה 103, עמוד 23) דן בנושא הזה בקשר לאנשים שעושים יין, ואצלם הדבר תלוי באופן עשיית היין, כיון שישנן כמה דרכים בעשיית יין ביתי.
יש שמשאירים את הזגים והחרצנים עם היין עד אחר התסיסה, ורק אחר כך מפרידים את הפסולת מן היין ומסננים, ויש המפרידים את הפסולת מיד עם סחיטת הענבים. אצל אלו שמשאירים את היין מעורב עם הפסולת עד אחר התסיסה, בוודאי שלא נגמרה מלאכת היין עד אחר הפרדת הפסולת מן היין, וקודם לכן מותר בשתיית עראי.
אולם אצל אלו המפרידים את הפסולת מיד עם סחיטת הענבים, יש להסתפק אם מותר בשתיית עראי קודם גמר התסיסה והסינון, או שמא מיד אחר הסרת כל פסולת הזגים והחרצנים נגמרה מלאכת עשיית היין.
הוא מביא מקורות מרבותינו הראשונים הסבורים שהסרת הפסולת שנוצרה מתסיסת היין זהו גמר מלאכת היין, כלומר כאשר היין מוכן לאיחסון, ולפי זה עד גמר תסיסת היין וסינונו מותר בשתיית עראי, אך למעשה מכיוון שיש ספק בדבר מסקנתו היא להחמיר ולא לשתות שתיית עראי בלי הפרשת תרומות ומעשרות כבר אחרי הפרדת הקליפות והגרעינים מהיין.
