אֶפֶס, כִּי לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן
בבא מציעא לג ע"א
"אמר רב יהודה אמר רב: אמר קרא (דברים טו, ד) אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן - שלך קודם לשל כל אדם. ואמר רב יהודה אמר רב: כל המקיים בעצמו כך - סוף בא לידי כך".
פירש רש"י: "כל המקיים בעצמו כך - אף על פי שלא הטילו עליו הכתוב, יש לאדם ליכנס לפנים משורת הדין ולא לדקדק שלי קודם, אם לא בהפסד מוכיח, ואם תמיד מדקדק - פורק מעליו עול גמילות חסדים וצדקה, וסוף שיצטרך לבריות".
וכך פסק השולחן ערוך חושן משפט הלכות אבידה ומציאה סימן רסד סעיף א:
"יש לו לאדם ליכנס לפנים משורת הדין ולא לדקדק ולומר: שלי קודם, אם לא בהפסד מוכח. ואם תמיד מדקדק, פורק ממנו עול גמילות חסדים וסוף שיצטרך לבריות".
יֵשׁ לִי שְׁאֵלָה כְּבוֹד הָרַב, בְּקָרוֹב מַגִּיעָה שְׁמִטַּת הַכְּסָפִים שֶׁבְּסוֹף שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה, וְיֵשׁ מִסְפַּר אֲנָשִׁים שֶׁחַיָּבִים לִי סְכוּם לֹא מְבֻטָּל שֶׁל כֶּסֶף, הֵם לֹא הִצְלִיחוּ לְהַחֲזִיר לִי אֶת הַהַלְוָאוֹת עַד עַכְשָׁו. אָמְנָם לֹא אֶתְמוֹטֵט כַּלְכָּלִית אִם לֹא יִפְרְעוּ לִי אֶת הַחוֹבוֹת, אֲבָל אֲנִי מַמָּשׁ לֹא רוֹצֶה לָצֵאת פְרָיֶר, הֲרֵי עָבַדְתִּי קָשֶׁה עֲבוּר הַכֶּסֶף שֶׁלִּי! וַאֲנִי חָשׁ מְאוֹד פָּגוּעַ, בִּמְקוֹם לְהַשְׁקִיעַ אֶת כַּסְפִּי וּלְהַרְוִיחַ בָּעֲסָקִים הִלְוֵיתִי לִיהוּדִי כִּתְמִיכַת חֶסֶד אָז לָמָּה מַגִּיעַ לִי עַכְשָׁו עֹנֶשׁ לְהַפְסִיד גַּם אֶת הַקֶּרֶן?! אָז שְׁאֵלָתִי הִיא אִם קַיֶּמֶת בְּרֵרָה אַחֶרֶת? אוּלַי פְּרוֹזְבּוֹל, אוֹ מוֹסֵר שְׁטָרוֹתָיו לְבֵית דִּין, אוֹ מַלְוֵה לְעֶשֶׂר שָׁנִים וְכַדּוֹמֶה.
- כֵּן, יֵשׁ בְּרֵרָה אַחֶרֶת!
- וּמָה הִיא, כְּבוֹד הָרַב?
- הַבְּרֵרָה נִמְצֵאת בַּפָּסוּק: (דברים טו, ג – ד) וַאֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ אֶת אָחִיךָ תַּשְׁמֵט יָדֶךָ. אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן כִּי בָרֵךְ יְבָרֶכְךָ ה'. מָה פֵּרוּשׁ הַמִּילִים לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן? צָרִיךְ לוֹמַר לֹא תִּהְיֶה אַתָּה אֶבְיוֹן! הִנֵּה הַהֶסְבֵּר: הַמִּלָּה "אֶבְיוֹן" עַל הַטָּיוֹתֶיהָ הַשּׁוֹנוֹת נִמְצֵאת בְּסֵפֶר תְּהִלִּים בְּעֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם פְּסוּקִים – כְּמִנְיַן אוֹתִיּוֹת הָאָלֶף בֵּית. וְכָךְ גַּם הַמִּלָּה "עֶלְיוֹן", גַּם הִיא נִמְצֵאת בְּסֵפֶר תְּהִלִּים בְּעֶשְׂרִים וְשָׁנִים פְּסוּקִים – כְּמִנְיַן אוֹתִיּוֹת הָאָלֶף בֵּית. כִּי הָעוֹלָם מִתְחַלֵּק לִשְׁתֵּי קְבוּצוֹת אֲנָשִׁים: הַנִּתְמָכִים הַנִּזְקָקִים שֶׁנִּקְרָאִים אֶבְיוֹן, וְהַתּוֹמְכִים הַנּוֹתְנִים שְׁלִיחָיו שֶׁל מֶלֶךְ עֶלְיוֹן. וּשְׁלִיחוֹ שֶׁל עֶלְיוֹן גַּם הוּא עַצְמוֹ עֶלְיוֹן כְּדִבְרֵי הַגְּמָרָא (שבועות מז ע"ב) "עֶבֶד מֶלֶךְ כְּמֶלֶךְ". וְאוֹמֶרֶת הַתּוֹרָה, וַאֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ – אִם כֶּסֶף יֵשׁ לְךָ, יֵשׁ לְךָ בְּחִירָה: אֶת אָחִיךָ תַּשְׁמֵט יָדֶךָ. וְאָז – אֶפֶס, כִּי לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן! הָאֶבְיוֹנוּת לֹא תִּהְיֶה בְּתוֹכְךָ וְלֹא תַּגִּיעַ אֵלֶיךָ, כִּי בָרֵךְ יְבָרֶכְךָ ה' – לִהְיוֹת שְׁלִיחוֹ שֶׁל הָעֶלְיוֹן בַּהֲבָאַת בִּרְכָתוֹ לָאֶבְיוֹן! וְעַכְשָׁו בְּיָדְךָ הַבְּחִירָה מָה עָדִיף לְךָ לִהְיוֹת, נִצְרָךְ אֶבְיוֹן אוֹ שְׁלִיחַ עֶלְיוֹן?
- מְעֻלֶּה, כְּבוֹד הָרַב! לְאַחַר מַחֲשָׁבָה "מַעֲמִיקָה" בָּחַרְתִּי לְהִתְפַּלֵּל שֶׁתָּמִיד אֶזְכֶּה לְהִתְבָּרֵךְ וּלְהִשָּׁאֵר בַּצַּד שֶׁל הַמַּעֲנִיקִים בְּשִׂמְחָה. תּוֹדָה רַבָּה!
