מה ההבדל בין חסד לרחמים?

הרב דב קדרון

עבודה זרה עג ע"ב

הרמב"ם (תרומות ג,א) מסביר: "תרומה גדולה אין לה שיעור מן התורה, שנאמר "ראשית דגנך", כל שהוא, אפילו חטה אחת פוטרת הכרי. לעומת זאת מעשר צריך להיות בדיוק אחד מעשרה, לכן כאשר אדם מפריש תרומה אין צורך, ואף אסור לדקדק ולדייק בכמות המופרשת (משנה תרומות א,ז), ואילו כאשר מפרישים מעשר צריך לדייק בכך, כמו שאומרת המשנה (אבות א,טז): "ואל תרבה לעשר אומדות" ופירשו הרבה מפרשים שהכוונה להפרשת מעשרות, שאין לעשותה על פי אומדן אלא בדיוק.
נמצא שיש כאן שני סוגים של נתינה: תרומה היא נתינה ללא הגבלה, על פי חסדו של הנותן, ואילו מעשר היא נתינה בגבולות מוגדרים ותחומים.

נתינה ללא גבולות היא חסד, שהיא תכונה עצמית שקיימת באדם שמטיב ונותן לאחרים, כמו אברהם אבינו, שהייתה לו תכונה זו, ולכן נתן לכולם בלי גבול, ואפילו לשלושת המלאכים שנדמו לערביים עובדי עבודה זרה הוא נתן והטיב.

נתינה על פי גבולות היא "רחמים", וכתב הרה"ג ראובן שלוסברג שליט"א (בספר דעת הספירות עמ' קמג) שרחמים שונה מחסד בשני עניינים: א. מידת הרחמים אינה תכונה שקיימת באדם באופן טבעי, אלא יש לעורר את הרגשתה על ידי שימת לב למי שצריך רחמים. ב. רחמים על אדם אינם מתבטאים בהכרח בנתינה, אלא בדאגה לרווחתו ולטובתו האמיתית של אותו אדם, ולפעמים אי נתינה היא טובתו האמיתית, כגון למנוע מאדם דבר שמזיק לו. רחמים עניינם הטובה האמיתית, וזו הייתה מידתו של יעקב אבינו ע"ה, כפי שנאמר (מיכה ז,כ): "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם".