טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

אי נמי דגדיר ליה בהיזמי והינגי – שברק קוצני הגה מצוי

 

"גמרא: והא קא מרווח לעבודת כוכבים? אמר רבי חנינא מסורא: דעבד ליה בית הכסא. והא בעי צניעותא? דעבד ליה בית הכסא דלילה. והא אמר מר איזהו צנוע הנפנה בלילה במקום שנפנה ביום? ואף על גב דאוקימנא בכדרך, מיהו צניעותא בעי למעבד. דעבד ליה לתינוקות, אי נמי דגדיר ליה בהיזמי והינגי" (עבודה זרה מז ע"ב).

פירוש: גמרא. על ההלכה ששנינו במשנה שצריך להרחיק מהקיר של בית עבודה זרה, שואלים: וְהָא קָא מַרְוַוח [והרי בכך הוא עושה רווח] לַעֲבוֹדָה זָרָה, שנותן לה שטח גדול יותר מאשר היה לה קודם! אָמַר ר' חֲנִינָא מִסּוּרָא: דַּעֲבַד לֵיהּ [שעושה את המקום המתפנה הזה] לבֵּית הַכִּסֵּא. ומקשים: וְהָא בָּעֵי צְנִיעוּתָא [והרי צריך צניעות] לבית הכסא, וכאן אינו יכול להצניע את עצמו! ומשיבים: דַּעֲבַד לֵיהּ [שעושה אותו] בֵּית הַכִּסֵּא של לַיְלָה שנפנה לצרכיו שם רק בלילה, בזמן שאין אנשים מצויים שם. ומקשים: וְהָא [והרי] אָמַר מָר [החכם]: אֵיזֶהוּ צָנוּעַ? הַנִּפְנֶה בַּלַּיְלָה בְּמָקוֹם שֶׁנִּפְנֶה בַּיּוֹם; וְאַף עַל גַּב דְּאוֹקִימְנָא [ואף על פי שהעמדנו] את ההלכה הזו לא לענין המקום עצמו, אלא בִּכְדֶרֶךְ לומר שכדרך שנפנה ביום שאינו מגלה עצמו, כך נפנה בלילה שאינו מגלה עצמו, מִיהוּ צְנִיעוּתָא בָּעֵי לְמֶעֱבַד [מכל מקום צניעות צריך לעשות], וכאן אין לו מקום צנוע! ומשיבים: דַּעֲבַד לֵיהּ [שעושה אותו] בית הכסא לְתִינוֹקוֹת, שאינם נזהרים בכך. אִי נַמִי [או גם כן], דְּגָדֵיר לֵיהּ [שגודר אותו את המקום הזה] בְּהִיזְמֵי וְהִינְגֵי (במיני קוצים) כך שלא יוכלו להשתמש במקום. (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).

 

שם עברי: שברק קוצני    שם באנגלית: Tall Spiny Rest-harrow             שם מדעי: Ononis antiquorum L.
שם נרדף במקורות: היזמי, באשה ? ברקן ?

שם עברי: הגה מצוי        שם באנגלית: Manna tree, Camel Thorn        שם מדעי: Alhagi maurorum
שם נרדף במקורות: היגי   שמות בשפות אחרות: ערבית – האג', שאוך אל ג'מאל (קוץ הגמל)


נושא מרכזי: מהם היזמי והיגי? מהם ההבדלים ביניהם?

 

מאמר זה עודכן והוא מופיע במסכת סוכה (יג ע"א). לקריאה לחץ כאן.
 

על השיטות השונות לזיהוי ההיגי ראה במאמר "הדלה פשתן על גבי היגא".

 

 

 

תמונה 1. הגה מצויה - שיח לאחר נשירת העלים		תמונה 2. הגה מצויה - פריחה

     

 

תמונה 3. הגה מצויה - מראה כללי       צילם: עמרם אשל		תמונה 4. שברק קוצני - התחדשות העלים

    

 

תמונה 5. שברק קוצני -  שיח		תמונה 6. שברק קוצני - פרח וקוצים

 

מקורות עיקריים:

י. פליקס, עולם הצומח המקראי (עמ' 220-221).
מ. א. וייכסלפיש (כסלו), 'הצמחים איזמא אגא ובאשה', לשוננו ל"ד, 270 תש"ל (עמ' 271-278).
 

לעיון נוסף:

באתר "צמח השדה": הגה מצוי, שברק קוצני .

א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.




כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

שם:

כותרת:

תוכן התגובה:

דוא"ל: (לא יפורסם באתר)

ברצוני לקבל עדכונים על תגובות חדשות למאמר זה.

*כמה זה שתים ועוד שתים? (לצורך זיהוי אנושי)