התקדשות בנטילת ידים
ברכות נג ע"ב
"אמר רב יהודה אמר רב, ואמרי לה במתניתא תנא: (ויקרא יא, מד) וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם - אלו מים ראשונים, וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים - אלו מים אחרונים, כִּי קָדוֹשׁ - זה שמן, אָנִי (ה' אלהיכם) - זו ברכה".
הוי אומר שנטילת ידים היא התקדשות לעבודת ה', כהתקדשות הכהנים בכיור טרם עבודתם.
לפיכך גם הנאמר בפרשת הכיור: (שמות ל, כ) בְּבֹאָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד יִרְחֲצוּ מַיִם - זה נטילת ידים לפני תפילה במקדש מעט. אוֹ בְגִשְׁתָּם אֶל הַמִּזְבֵּחַ לְשָׁרֵת – זה נטילת ידים לפני סעודה ולפני ברכה, כדלקמן (ברכות דף נה ע"א) "כל זמן שבית המקדש קיים - מזבח מכפר על ישראל, ועכשיו - שלחנו של אדם מכפר עליו".
