סקר
האם אתה לומד עם גמרא מפורשת/מבוארת?






 

גליון "עלים לתרופה"
המו"ל: מכון "אור הצפון" דחסידי בעלזא - אנטווערפן, בלגיה
גליון תשל"ב, מדור "עלי הדף"
מסכת עבודה זרה
דף ה ע"ב - ו ע"א; נא ע"א

 

ביאור קושיית הגמרא "דילמא נח גופיה טריפה הוה"


אמר רבי אלעזר, מנין למחוסר אבר שהוא אסור לבני נח (להקריב לגבוה), שנאמר (בראשית ו, יט) "ומכל החי מכל בשר שנים מכל", אמרה תורה הבא בהמה שחיין ראשי אברין שלה (כי גלוי וידוע לפניו ית' שעתיד נח להקריב קרבנות אחרי המבול, ולכן ציווהו להביא תמימים). [ומקשה] האי "ומכל החי" מיבעי ליה למעוטי טריפה, מ"לחיות זרע" (שם ז, ג) נפקא (וטריפה אינה יולדת, וא"כ מיותר פסוק 'ומכל החי' - ללמוד ממנו שלא יהא מחוסר אבר), הניחא למאן דאמר טריפה אינה יולדת, אלא למאן דאמר טריפה יולדת, מאי איכא למימר. אמר קרא (שם) "אתך", אתך בדומין לך (-שאינך טריפה). ודלמא נח גופיה טריפה הוה, "תמים" כתיב ביה (שם, ט), דלמא תמים בדרכיו (-שהיה עניו ושפל רוח. עי' רש"י ע"ז ו.), "צדיק" כתיב ביה, דלמא 'תמים' - בדרכיו, ו'צדיק' - במעשיו. לא מצית אמרת דנח גופיה טריפה הוה, דאי סלקא דעתך נח טריפה הוה, אמר ליה רחמנא דכוותך עייל שלמין לא תעייל. השתא דנפקא מ"אתך", "לחיות זרע" למה לי, אי מ"אתך" הוה אמינא לצוותא בעלמא, ואפילו זקן ואפילו סריס (כלומר, שתכלית הכנסת הבע"ח לתיבה היתה לצוותא בעלמא, היינו לעמוד עמו י"ב חדשים בתיבה, ולכן טריפה לא יכניס שלא תמות ובטל הצוותא, אבל זקן וסריס שפיר דמי להכניס אתו), קמ"ל "לחיות זרע" (והיינו, שתכלית הכנסת לתיבה היתה בכדי 'להחיות זרע', ולכן אין לו להכניס זקן וסריס).

דבר בעתו מה טוב, לעסוק בפרשת נח במאמרם זה, המובא במכילתין פעמיים (ה ע"ב - ו ע"א; נא ע"א. וגם בזבחים קטז ע"א). הנה, מהגמרא נמצינו שנצטוה נח שלא להכניס בתיבה מבעלי החיים: מחוסר אבר, טריפה, זקן וסריס. וטעם הדבר: זקן וסריס – מטעם שאינם ראוים להחיות זרע, ואילו מחוסר אבר - בגלל שאינו ראוי להקרבה. וכלפי טריפה - למ"ד דטריפה אינה יולדת, מתמעטת ממה שנאמר 'לחיות זרע', ואילו למ"ד שטריפה יולדת, ומתמעטת ממה שנאמר 'אתך' - 'בדומין לך', יש להסתפק בטעם הדבר, שהרי בפשטות אין בזה משום 'לחיות זרע' – שהרי טריפה יולדת. ולכן יש להסתפק בזה, האם טעם הדבר הוא משום חסרון 'צוותא', כי אם ימות בתוך הי"ב חודש יתבטל הצוותא, או אפשר שבתוך זמן קצר ימות, ויש לחשוש שלא תספיק להוליד, וגם יתכן שטעם הדבר הוא משום שטריפה אינה ראויה להקרבה לבני נח. ואכן מצינו בפוסקים שנסתפקו בזה אם טריפה אינה ראויה להקרבה לבני נח (עי' אור חדש קידושין כד:; פנים מאירות, עולת שלמה וטל תורה זבחים שם; תורת חיים ורש"ש ע"ז ו.; חקרי לב יו"ד סי' כז; הגהות יד אברהם יו"ד סי' סא, ועוד).

ויצויין, שכלפי 'סריס' מצינו מדרש ב'ילקוט שמעוני' (רמז נו) שקשה להולמו, וז"ל: "'כל צפור כל כנף', פרט למרוטים ולקטועים ולסריסים ולמחוסרי אברים שהן פסולין לבני נח לקרבנות", מפורש, שהטעם שנצטוה שלא להכניס סריסין הוא משום שהן פסולים לבני נח לקרבנות, ולא מטעם המבואר בסוגייתנו, משום שאינם ראוים 'לחיות זרע', והדבר צ"ע, כי מדוע הוצרכו לטעם זה, ולא הסתפקו בטעם המובא בגמרא. ואמנם בבראשית רבה (לב, ח) ישנה גירסא אחרת: "'כל צפור כל כנף', אמר רבי אלעזר בשם רבי אסי לחבריה פרט למורטיא ולקטעיא שהן פסולין לקרבנות בני נח... אמר רבי אסי פרט לסרוחין ולמחוסרי איברים שפסולים לקרבן בני נח". במקום 'סריסין' הגירסא היא 'סרוחין', וגירסא זו עולה יפה עם סוגיית הגמרא.

והנה בעיקר קושית הגמרא: "ודלמא נח גופיה טריפה הוה", כבר נתקשה רש"י (נא. ד"ה ודלמא), הלא נח חי כמה שנים אחרי המבול, ואם כן איך הוה אמינא שהיה טריפה, הלא טריפה אינה חי' יותר מי"ב חודש, וכתב לתרץ, כי אולי למ"ד טריפה יולדת, הכי נמי טריפה - חיה, ולכן הקשו שפיר: "ודלמא נח גופיה טריפה הוה" (ואמנם כמו כן כתבו התוס' ע"ז ו. ד"ה ודלמא [ועי' תוס' זבחים שם ד"ה דלמא], ועוד ראשונים. עי' חי' הרשב"א והר"ן; ריטב"א; תוס' רי"ד שם, ועי' בדבריהם מה שהעירו בזה).

אולם יש מן הראשונים שחילקו בין טריפות שבאדם לטריפות שאר בהמה חיה ועוף, וכלשון הרשב"א: "וי"ל, דלא אמר טרפה אינה חיה אלא בבהמה ובעוף, אבל באדם איפשר דאית ביה טרפיות דהוא חי בהן, אע"פ שכנגדן אינו חי בבהמה". וכן הביאו התוס' במס' זבחים (שם): "ור"ת היה רגיל לחלק בין טריפות דאדם לטריפות דבהמה, משום דאדם אית ליה מזלא" (וע"ע ר"ן וריטב"א שם; ב"ח יו"ד סי' קצד; פלתי סי' לא סק"ה). והעירו הראשונים נגד יסוד זה, מהא דחולין (מג.) כלפי דברי רבי יוסי בר' יהודה האומר ניקבה המרה טריפה היא, ועל כך אמרו בגמרא: "מאי אהדרו ליה חבריה לר' יוסי בר' יהודה, 'ישפוך לארץ מררתי' (איוב טז, יג), ועדיין איוב קיים, אמר להם אין מזכירין מעשה נסים", הרי שהשוו הטריפות של בהמה לאדם, בהוכיחם מדברי איוב לדיני טריפות בבהמה.

התוס' (ע"ז שם) תירצו בזה עוד: "שמכל מקום באותה שעה לא היה יודע אם היה טריפה או שלם, שיניח מלהביא טריפה מטעם 'דומין לך'", והיינו, כי באמת אין כוונת הגמרא להקשות, שאכן נח היה טריפה, שהרי לבסוף כשחי שנים רבות התברר שלא היה טריפה, אלא קושיית הגמרא היתה, שבאותה שעה שהכניס את בעלי חיים אל התיבה, לא היה יודע שעתיד לחיות שנים רבות, ובכן במה היה מונע את עצמו מלהכניס טריפה אל התיבה (ועעו"ש בתוס' ובתורת חיים שם).

הריטב"א (שם) כתב בזה: "והנכון דהכי קאמר, 'ודילמא נח גופיה טריפה הוה' - באותה שעה, ומה שהיה חי אחרי כן - מעשה נסים הוא כמו שנעשה לו כמה נסים אחרים בענין ההוא כדאיתא במדרשים" (וע"ע יעיר אוזן מע' ט אות י).

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר