נראות האדם והמטלה / רפי זברגר

זבחים קיט ע"ב
 

הקדמה

המשנה בתחילת הפרק מציינת בין היתר את ההבדלים בין במת יחיד לבמת ציבור, נצטט את חלקם:
סמיכה ושחיטת צפון, ומתן סביב ותנופה והגשה, רבי יהודה אומר: אין מנחה בבמה. וכיהון ובגדי שרת וכלי שרת...
• בבמת יחיד לא סומכים ידים על הקרבן לפני שחיטתו ובבמת ציבור סומכים.
• בבמת יחיד אין חיוב לשחוט מצפון למזבח, מה שאין כן בבמת ציבור.
• זריקת הדם על המזבח נוהג רק בבמת ציבור.
• חזה ושוק של קרבן שלמים מונפים וניתנים לכהן (תנופה) רק בבמת ציבור אך לא בבמת יחיד.
• לדעת חכמים מניפים את המנחה ומגישים אותה למזבח בבמת ציבור אך לא בבמת יחיד.
• רבי יהודה סובר כי אין בכלל קרבן מנחה בבמה, ולכן ברור שאין הנפה והגשה במנחה ואינה אחת מן ההבדלים בין במת ציבור לבמת יחיד.
• בבמת יחיד את צורך בעבודה כוהנים וגם זרים כשרים לעבודה.
• כמו כן, אין צורך בבגדי כוהנים בבמת יחד ולא בכלי שרת המקודשים.
 

הנושא

נצטט את המקורות המצוינים בדף שלנו לחלק מההבדלים המנויים במשנה:
o כהן דכתיב (ויקרא י''ז, ו'): וְזָרַק הַכֹּהֵן אֶת הַדָּם עַל מִזְבַּח ה' פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וְהִקְטִיר הַחֵלֶב לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַה'
מכאן שחובת כהונה שייכת רק בקרבנות של אהל מועד, ולא קרבנות בבמה קטנה.
o בגדי שרת , שנאמר (שמות כ''ט, כ"ט-ל'): וּבִגְדֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר לְאַהֲרֹן, יִהְיוּ לְבָנָיו אַחֲרָיו, לְמָשְׁחָה בָהֶם, וּלְמַלֵּא בָם אֶת יָדָם. שִׁבְעַת יָמִים, יִלְבָּשָׁם הַכֹּהֵן תַּחְתָּיו מִבָּנָיו: אֲשֶׁר יָבֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד, לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ.
גם פסוקים אלו המחייבים לעבוד בבגדי כוהנים מדברים רק על אוהל מועד ולא על עבודה בבמות.
o כלי שרת, שנאמר (במדבר ד', י''ב): וְלָקְחוּ אֶת כָּל כְּלֵי הַשָּׁרֵת אֲשֶׁר יְשָׁרְתוּ בָם בַּקֹּדֶשׁ וְנָתְנוּ אֶל בֶּגֶד תְּכֵלֶת וְכִסּוּ אוֹתָם בְּמִכְסֵה עוֹר תָּחַשׁ וְנָתְנוּ עַל הַמּוֹט.
לגבי חיוב עבודה בכלי הקודש נאמר יְשָׁרְתוּ בָם בַּקֹּדֶשׁ – בקודש ולא בבמות.
לגבי בגדי שרת, יש להבין מדוע צריך מקור מיוחד לכך, הרי ידוע שכהן העובד ללא בגדים נחשב כזר ועבודתו פסולה.
ומכיוון שלמדנו כבר בלימוד הראשון שאין צורך בכהונה, ממילא אין צורך גם בבגדי שרת!
עונה ''טהרת קודש'' על מסכת זבחים (הרב יצחק אשכנזי, חי לפני כמאה וחמישים שנה) כי היינו יכולים לחשוב שכשר רק בדיעבד, אבל לכתחילה יש צורך בכל אופן בכהן עם בגדי כהונה מדין צורך בעבודה (ולא מדין הכהונה). לכן מביאה הגמרא פסוק שגם לכתחילה אין צורך בכהן עם בגדי כהונה בעבודת הבמות, ורק ''שירות בקודש'' (כנוסח הפסוק לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ) מחייבת בגדי כהונה.
 

מהו המסר?

למדנו היום כי יש להיות ראויים גם מדין כהונה וגם מדין העבודה בעצמה. האדם (כהן) צריך להיות ראוי, וכן העבודה צריכה להיות ראויה.
מכאן נלמד גם על היבטים אחרים בחיינו, כי יש לשים לב לנראות שלנו, כמו בגדים ראויים, מראה כללי טוב וכן הלאה, אך לא פחות יש לשים לב לאופן הביצוע של המטלה/עבודה/מקצוע. האדם צריך להיראות טוב, וגם המטלה שהוא מבצע צריכה להיראות טוב ויפה.
 
  
המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה חיים ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]