מצווה מן המובחר
הרב דב קדרון
זבחים ס ע"א
רבי יהודה אומר שבערב פסח, כשהיו שוחטים כמויות עצומות של קורבנות פסח, צריך לחשוש שמא דם אחד הקורבנות לא הגיע למזבח, לכן כהן היה ממלא כוס מתערובת הדמים שהיו שם על הרצפה, ושופך על המזבח. על כך מעלה הגמרא אפשרות שכדי לצאת ידי חובה ניתן לשפוך את הדם גם על הרצפה במקום על המזבח, אלא שלכתחילה צריך לעשות באופן של מצווה מן המובחר.
מכאן הביא הגרצ"פ פראנק זצ"ל (מקראי קודש, חנוכה ופורים, עמוד לב) שמי שהדליק נר חנוכה באופן שלא יוצא בו ידי חובה, וצריך לכבות ולחזור ולהדליק, כגון שהדליק למעלה מעשרים אמה, לא די בזה שיכבה נר אחד ויחזור וידליקו, כי למרות שיוצאים בזה ידי חובה, לכתחילה יש לעשות באופן של מצווה מן המובחר ולכבות ולהדליק את כל הנרות.
עוד הוא הוכיח מכאן שמי ששכח לומר "יעלה ויבוא" בתפילת ראש חודש, שצריך להתפלל שוב, צריך לעשות זאת באופן של מצווה מן המובחר ולהתפלל שוב במניין ולא ביחיד.
לעומת זאת בספר שלחן שלמה (חלק א עמוד קצו) תפס בפשיטות שמי שחייב לחזור ולהתפלל, אינו חייב להדר אחר תפלה בצבור.
בספר ילקוט יוסף (תפילה א הערות סימן צ סעיף ט - דין תפלה בצבור אות לו) כתב שנראה שזה תלוי במחלוקת בין תוספות (ברכות כו ב) וחכמי פרובינצא, שלדעת תוספות מי שלא אמר "יעלה ויבוא" יצא ידי חובת תפלה, רק שהחסיר הזכרת מעין המאורע, לכן כדי להשלים זאת אינו צריך להתפלל שוב בצבור. אך לדעת חכמי פרובינצא מי שלא אמר "יעלה ויבוא" נחשב כאילו לא התפלל בכלל, ממילא צריך לחפש צבור אחר ולהצטרף אליהם לשמונה עשרה להתפלל בצבור.
