עם ישראל חשוב ולא בטל
הרב דב קדרון
זבחים עד ע"א
כאשר יש תערובת של שני דברים, בדרך כלל המיעוט בטל ברוב, אבל אם המיעוט הוא דבר חשוב – דבר חשוב לא בטל. זה אחד מתוך עשר תשובות שכתב החיד"א (דבש לפי מערכת ר אות כא) למה שטוענים אומות העולם שהם הרוב, וישראל הם מיעוט, ויש ללכת אחרי הרוב, וח"ו צריכים ישראל לעבור לאמונתם.
א. יש תשובה במדרש, שישראל עובדים לאלוה אחד יתברך, והגויים מחולקים ביניהם, גם בתוך אותה דת, איש איש לאלהיו, וישראל הם רוב לגבי כל מין ע"ז:
ב. לעם ישראל והקב"ה יש לנו דין אשה ובעלה, ובזה לא שייך ללכת אחר רוב:
ג. אנחנו בנים והוא אבינו, וגם בזה לא שייך רוב לגבי בן:
ד. יש לנו חזקה מכוח אבותינו, והפליא לעשות עמנו נסים ונפלאות, וחזקה הבאה מכוח הסברה עדיפה מרוב (מהרימ"ט א"ה סימן ז"ך) :
ה. כשישראל הם בארץ ישראל, חל הכלל: כל קבוע כמחצה על מחצה:
ו. מיעוט היוצא מן הרוב מצטרף לחזקה ואז לא הולכים אחר הרוב (נמק"י פ"י דיבמות), ומיעוט הגרים הבאים מאומות העולם מבטלים את הרוב שלהם:
ז. דבר שבמניין אפילו באלף לא בטל, לכן נמנו ישראל כמה פעמים:
ח. ישראל מחודדים יותר ונחשבים יותר מרוב, כמו שאמרו לגבי ב"ש וב"ה:
ט. ישראל נחשבים דבר חשוב, שאפילו באלף לא בטל ואין כאן טענת רוב:
י. ישראל דומים לדבר שהנשמה תלויה בו, שלא בטל, וכל הגויים טפלים אליהם:
