|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
אבל כלי מסמס חשיבי ולא בטלי – סיסם הודי
"וכי תימא עצי שיטים חשיבי ולא בטלי הניחא לריש לקיש דאמר: לא שנו אלא בכלי אכסלגוס הבאים ממדינת הים, אבל כלי מסמס חשיבי ולא בטלי שפיר, אלא לרבי יוחנן דאמר: כלי מסמס נמי בטלי, מאי איכא למימר? שאני שולחן, דרחמנא קרייה עץ, שנאמר: המזבח עץ שלש אמות גבוה ארכו שתים אמות ומקצעות לו וארכו וקירותיו עץ וידבר אלי זה השולחן אשר לפני ה'" (מנחות, צז ע"א).פירוש: וכי תימא [ואם תאמר] בתשובה לשאלה זו, כי ציפוי הזהב אינו מבטל את שם כלי העץ של שולחן הפנים, משום שעצי שיטים מהם נעשה השולחן הריהם חשיבי [חשובים], ולכך הם לא בטלי [לא בטלים] אצל ציפוי הזהב שעליהם — הסבר זה אכן הניחא [הריהו נוח] לשיטת ריש לקיש בפירוש משנה זו שבמסכת כלים, שאמר כי לא שנו במשנה זו שציפוי השיש מבטל את שם כלי העץ של השולחן והדולבקי אלא בכלי אכסלגוס העשויים מעץ שאינו יקר כל כך הבאים ממדינת הים, שאף שהם חשובים אינם חשובים דיים, ולכך בטלים הם לגבי ציפויים. אבל כלי מסמס, שהעץ ממנו הם עשויים יקר מאוד, הריהם חשיבי [חשובים] ולכך לא בטלי [לא בטלים] לגבי הציפוי, שפיר [יפה] היא הבחנה זו אף ביחס לשולחן הפנים, שהיה עשוי מעצי שיטים שהם עצים יקרים, ולכן אינו בטל אצל ציפוי הזהב שעליו. אלא לדעת ר' יוחנן שאמר כי כלי מסמס היקרים נמי בטלי [גם כן בטלים] לגבי הציפוי, מאי איכא למימר [מה יש לומר]? ומשיבים: שאני [שונה] הוא שולחן הפנים, דרחמנא קרייה [שכן התורה קראה אותו] "עץ", שנאמר "המזבח עץ שלוש אמות גבה ארכו שתים אמות ומקצעותיו לו וארכו וקירתיו עץ וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה' "(יחזקאל מא, כב). משמע שהשולחן נקרא בכתוב "עץ", אף שאין העץ שבו נראה, ולכך הריהו נדון כשאר כלי עץ לענין קבלת טומאה, ואלמלא היו מטלטלים אותו לצורך עולי רגלים לא היה ראוי לקבל טומאה (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: סיסם הודי שם באנגלית: Shisham שם מדעי: Dalbergia sissoo Roxb. ex DC
ראו במאמר "רב יהודה צלחו ליה פתורא דיונה" (שבת, קכט ע"א). לקריאה הקש/י כאן.
|
