עֶצֶם וּבָשָׂר
נדה לא ע"א
"תנו רבנן: שלשה שותפין יש באדם, הקדוש ברוך הוא ואביו ואמו. אביו מזריע הלובן, שממנו עצמות וגידים וצפרנים, ומוח שבראשו, ולובן שבעין. אמו מזרעת אודם, שממנו עור ובשר ושערות, ושחור שבעין".
ובקול אליהו בראשית פרשת ויצא אות כט:
"בפסוק (בראשית כט, יד) וַיֹּאמֶר לוֹ לָבָן אַךְ עַצְמִי וּבְשָׂרִי אָתָּה וגו', יש לפרש על פי מה דאיתא בגמרא שלשה שותפין יש באדם וכו' האב מוליד גידין ועצמות. האם מולידה בשר ודם וכו' לפי זה מי שהוא קרוב מצד האב הוא נקרא עֶצֶם אחד, ומי שהוא קרבו מצד האם לבד הוא נקרא בָּשָׂר אחד, והנה לבן שהיה קרוב ליעקב מצד האב וגם מצד האם דהיינו מצד יצחק ומצד רבקה כי אברהם ונחור היו אחים ויעקב היה נכד אברהם ולבן היה נכד נחור ורבקה היתה אחותו של לבן לכן אמר ליעקב אך עצמי ובשרי אתה. וזהו שכתוב בדברי הימים (דברי הימים א יא, א) וַיִּקָּבְצוּ כָל יִשְׂרָאֵל אֶל דָּוִיד חֶבְרוֹנָה לֵאמֹר הִנֵּה עַצְמְךָ וּבְשָׂרְךָ אֲנָחְנוּ, דהנה דואג אמר על דוד עד שאתה שואל אם הגון למלכות שאל אם ראוי לבא בקהל משם דקאתי מרות המואביה כידוע לכן כשבאו ישראל להמליך את דוד הקדימו לאמר עצמך ובשרך אנחנו, היינו ששניהם ישראלים גמורים, ולפי זה מיושב מפני מה לא אמרו עצמנו ובשרנו אתה".
בזמננו נודע שתכונותיו מרכיבי הגוף מורשות באופן כמעט זהה גם מהאב וגם מהאם. ועדין ניתן לפרש את הקביעה שהעֶצֶם מזרע האב והבָּשָׂר מהאם. הזיכריות מורשת לאיש מאביו דרך כרומוזום Y שנמצא בְּעֶצֶם ליבת גרעין התא. ואביו ירש מאביו. ורק מהאם יורשים את המיטוכונדריה ובו העדות על מוצא אם האם, כי האדם נבנה מבשר תא בֵּצִית הָאֵם שבתוכו המיטוכונדריה, ואילו מזרעון האב חודר לבצית רק דנ"א הגרעין ללא מיטוכנדריה.
