|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
וכי תימא: עצי שיטים חשיבי ולא בטלי – שיטת היאור
"... והא בעא מיניה ריש לקיש מרבי יוחנן: בציפוי עומד או בציפוי שאינו עומד? בשחיפה את לבזבזין או בשלא חיפה את לבזבזין? ואמר ליה: לא שנא ציפוי עומד ולא שנא ציפוי שאינו עומד, לא שנא חיפה את לבזבזין ולא שנא לא חיפה לבזבזין! וכי תימא: עצי שיטים חשיבי ולא בטלי, הניחא לריש לקיש דאמר: לא שנו אלא בכלי אכסלגוס הבאים ממדינת הים, אבל כלי מסמס חשיבי ולא בטלי – שפיר אלא לרבי יוחנן דאמר: כלי מסמס נמי בטלי, מאי איכא למימר? שאני שולחן, דרחמנא קרייה עץ" (מנחות, צו ע"ב).פירוש: והא בעא מיניה [הרי שאל אותו] ריש לקיש מר' יוחנן בבירורה של משנה זו שבמסכת כלים, האם היא מדברת דווקא בציפוי עומד או אף בציפוי שאינו עומד? וכן האם מדובר בה דווקא במקרה שחיפה בשיש אף את הלבזבזין (הדפנות של טבלת השולחן והדולבקי), שרק אז ציפוי השיש מחשיב אותם ככלי אבנים, ואין הם עוד ראוים לקבל טומאה. או שמא מדובר במשנה זו אף בשלא חיפה את הלבזבזין של השולחן והדולבקי. ואמר ליה [לו] ר' יוחנן לריש לקיש בפתרון שאלותיו אלה, כי לא שנא [אינו שונה] אם היה זה ציפוי עומד, ולא שנא [ואינו שונה] אם היה ציפוי שאינו עומד, וכמו כן לא שנא [אינו שונה] אם חיפה את הלבזבזין, ולא שנא [ואינו שונה] אם לא חיפה את הלבזבזין, בכל מקרה הריהם נחשבים מעתה ככלי אבנים. הרי שאין להעמיד את המשנה דווקא בציפוי עומד. ומעתה חוזרת השאלה מדוע נזקקים אנו להסביר ששולחן הפנים מקבל טומאה משום שהוא כלי עץ המיטלטל, והרי אף אם איננו מיטלטל, הריהו ראוי לקבל טומאה משום ציפוי הזהב שעליו! וכי תימא [ואם תאמר] בתשובה לשאלה זו, כי ציפוי הזהב אינו מבטל את שם כלי העץ של שולחן הפנים, משום שעצי שיטים מהם נעשה השולחן הריהם חשיבי [חשובים], ולכך הם לא בטלי [לא בטלים] אצל ציפוי הזהב שעליהם — הסבר זה אכן הניחא [הריהו נוח] לשיטת ריש לקיש בפירוש משנה זו שבמסכת כלים, שאמר כי לא שנו במשנה זו שציפוי השיש מבטל את שם כלי העץ של השולחן והדולבקי אלא בכלי אכסלגוס העשויים מעץ שאינו יקר כל כך הבאים ממדינת הים, שאף שהם חשובים אינם חשובים דיים, ולכך בטלים הם לגבי ציפויים. אבל כלי מסמס, שהעץ ממנו הם עשויים יקר מאוד, הריהם חשיבי [חשובים] ולכך לא בטלי [לא בטלים] לגבי הציפוי, שפיר [יפה] היא הבחנה זו אף ביחס לשולחן הפנים, שהיה עשוי מעצי שיטים שהם עצים יקרים, ולכן אינו בטל אצל ציפוי הזהב שעליו. אלא לדעת ר' יוחנן שאמר כי כלי מסמס היקרים נמי בטלי [גם כן בטלים] לגבי הציפוי, מאי איכא למימר [מה יש לומר]? ומשיבים: שאני [שונה] הוא שולחן הפנים, דרחמנא קרייה [שכן התורה קראה אותו] "עץ" (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).שם עברי: שיטת היאור שם באנגלית: Egyptian Thorn, Gum Arabic Tree שם מדעי: Vachellia nilotica
|
 |
 |
|
| תמונה 1. שיטת היאור צילם: J.M.Garg | תמונה 2. שיטת היאור צילם: J.M.Garg |
 |
 |
|
| תמונה 3. שיטת היאור - פירות צילם: JMK | תמונה 4. שיטת היאור - קליפת העץ צילם: J.M.Garg |
רשימת מקורות:
מ. כסלו, 'לזיהוי עצי המשכן', בד"ד 28, תשע"ד, עמ' 98-111.
מ. כסלו, 'שני מיני שיטה שימשו לבניית המשכן וכליו', דף שבועי פרשת תצוה, תשע"ד מספר 1055, בהוצאת המרכז ללימודי יסוד ביהדות, אוניברסיטת בר אילן.
ז. עמר, צמחי המקרא, ירושלים 2012, הוצאת ראובן מס (עמ' 151-152).
י. פליקס, עצי בשמים יער ונוי – צמחי התנ"ך וחז"ל, ירושלים 1997, הוצאת ראובן מס (עמ' 236-242).
לעיון נוסף:
באתר "צמח השדה": "שיטה מלבינה", "שיטה סוככנית", "שיטה סלילנית", "שיטת הנגב"
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.